הסכמים

מדובר בעניין סבוך ביותר. הורים המתגוררים או המעוניינים להתגורר במדינות שונות יכולים אמנם להסכים על משמורת משותפת על ילדיהם הקטינים, כך שהילדים יתגוררו לסירוגין במדינות שונות, ולאשר הסכם שכזה בבית המשפט. אולם, בפועל, אם אחד ההורים יחליט שלא לכבד הסכם מעין זה, אזי להורה האחר יהיה קשה מאוד לכפות את תנאי ההסכם על ההורה המתגורר במדינה אחרת.

שאלת המפתח כאן הינה מהי התקופה בה יכול קטין להתגורר עם ההורה האחר בחו"ל מבלי שמדינה זו תהפוך למקום המגורים הרגיל שלו. כאשר קטין משתלב במדינה זרה, אזי אפילו נקיטת הליכים משפטיים עפ"י אמנת האג בדבר ההיבטים האזרחיים של חטיפה בינלאומית של ילדים משנת 1980, לעניין החלת זכויות משמורת או הסדרי ראייה, על פי הסכם שיאושר ע"י בימ"ש, עלולים להיכשל. זאת, מפני שהקטין עשוי להשתלב, עד אז במדינה הזרה, וההורה אשר אינו מכבד את ההסכם עשוי לטעון, כי מדינת המקור (ממנה הורחק הקטין), אינה מהווה יותר את המדינה בה מצוי מקום מגוריו הרגיל של

באפשרותו של ההורה הלא משמורן להגיש תביעת משמורת לבית המשפט לענייני משפחה,  ולבקש כי המשמורת בקטינים תעבור מן ההורה המשמורן אליו. בית המשפט על פי רוב ימנה פקיד/ת סעד ו/או פסיכולוג ילדים מומחה, לחקור את המצב, להכין חוות דעת מקצועית ולהגיש המלצות. מצבם הרגשי של הקטינים ייבחן ובית המשפט יכריע בעניין בהתחשב בטובת הילדים. בהיותם בגיל ההתבגרות, בית המשפט גם יתחשב בדעתם וברצונם של הילדים למרות שכאמור, העיקרון העליון על פיו מכריע בית המשפט הינו טובת הילדים, ולא רק על פי רצונם הסובייקטיבי.

העברת משמורת בין הורה להורה והקטנת מזונות דורשים אישור של בית משפט. הורה משמורן והורה שאינו משמורן יכולים להסכים באופן בלתי רשמי על כך שילדם הקטין יעבור לחזקת ההורה הלא משמורן. החוק אינו אוסר עליהם לעשות זאת. ברם, אם הם לא נותנים ביטוי רשמי להסכמה זו ואינם מקבלים את אישורו של בית המשפט לשינוי שהסכימו עליו, ההסכם ביניהם אינו מחייב, ואינו מגן עליהם מבחינה משפטית.

למשל, אם לאמו של הקטין יש משמורת עליו, ובהסכמה עם האב העבירה אליו את המשמורת, ולאחר מכן היא משנה את דעתה ומתחרטת על כך, היא תוכל, להתלונן נגד האב במשטרה, על חטיפה, ואפילו לתבוע דמי מזונות ממנו על כל התקופה בה בפועל הקטין גדל אצל אביו בהסכמתה. לעומת זאת, גם הם מסתכנת בכך שהאב יתבע משמורת קבועה ביחס לקטין, על בסיס ההסכמה עמה כי הקטין יעבור להתגורר עמו,  גם אם היא לא הסכימה כי המשמורת תעבור באופן קבוע. כמו כן יוכל האב לתבוע הקטנת ו/או הפסקת חיובו במזונות לנוכח היותו המשמורן בפועל של הקטין.

אם הילד הינו מעל לגיל 10, בית המשפט יתחשב בעמדתו ביחס להורה המשמורן המועדף עליו, ולשם הבהרת המצב המשפחתי.

כן. הורים רשאים להסכים ביניהם על הסדרי משמורת וראייה, המתאימים להם, בהסכם בכתב, אותו יאשרו בבית משפט על מנת שיקבל תוקף של פסק דין. עם זאת, יצויין, כי לבית המשפט יש שיקול דעת לסרב לאשר את תנאי ההסכם של ההורים אם אינם משרתים, לדעת ביהמ"ש את טובת הילד או מקפחים באופן בלתי הוגן את זכויותיו של אחד מן ההורים, או של הילד.

כן! ככלל הוצאת ילדים לחו"ל ללא הסכמת אחד ההורים או ללא היתר של ביהמ"ש מהווה מעשה חטיפה, והינה בלתי חוקית. לעומת זאת יציאה מוסכמת של ילדים לחו"ל, יכולה להתבצע, בכפוף להסכמה בעל פה או בכתב בין ההורים, ואף מחוץ לכותלי ביהמ"ש. הסכמה שכזו יכולה להינתן מלכתחילה או לאחר מעשה, אולם היא צופנת בחובה בעיות, וחשופה לפרשנות שיפוטית לכאן או לכאן, ולפיכך רצוי שהסכמה להעתקת מגורי קטינים לחו"ל תהא מעוגנת בהסכם חתום, ומאושר ע"י ביהמ"ש, וזאת כדי למנוע ספיקות. בהסכם שכזה ניתן ליצור "חלון הזדמנויות", דהיינו לקבוע תנאים להחזרת הילדים לישראל או להדגיש כי שהיית הילדים בחו"ל, הינה לפרק זמן מוגבל ולצורך נסיון, כדי לאפשר בחינה אמפירית של נושא העתקת מקום המגורים לחו"ל. ללא קביעת תנאים להחזרת הילדים ארצה, עלולה ארה"ב, אפילו לאחר מספר חודשים, להוות את מקום מרכז החיים שלהם, ובכך עלולה להימנע החזרתם של הקטינים לישראל, אם וכאשר אחד ההורים יחזור בו מהסכמתו הקודמת.

נראה שכן. זאת, משום שעל הסירוב להיות הגיוני בנסיבות העניין. ניתוח פלסטי קוסמטי אינו ניתוח לשם הצלת חיים, והסכמה צריכה להתקבל לפני קיומו, מראש, על פי המצוין בהסכם הגירושין. ברם, אם, למשל, הסכם הגירושין היתנה את הסכמת האב בהכנת חוות דעת רפואית מתאימה, ופסיכולוג היה מביע דעה מקצועית לפיה, הנערה עלולה לסבול מנזק רגשי חמור אם לא תנותח, אזי המצב היה שונה.

קשה מאוד לבטל הסכם יחסי ממון, אשר קיבל את אישורו של בית המשפט מסיבות של מדיניות. אם ביטול הסכם ממון היה עניין פשוט, אזי, התנאים למתן אישור בית המשפט המנויים בחוק יחסי ממון בין בני זוג (1973) היו מאבדים את משמעותם ואת ערכם. בני זוג צריכים להיות מחוייבים לסמוך על הצהרתם המשותפת, כי קראו את ההסכם, והבינו את תוכנו את משמעותו, ואת השלכותיו.

עליך להגיש בקשה ליישוב סכסוך לבית המשפט למשפחה, ואם הליך הגישור ביניכם, ביחידת הסיוע שליד בית המשפט ייכשל, ולא תגיעו להסכמה, יהיה עליך להגיש תביעה למשמורת ולמתן היתר להגירת הבת אליך לאוסטרליה. בדרך כלל, במקרה מעין זה, בית המשפט ימנה מומחה (פסיכולוג קליני) אשר יבחן את העניין. לאור גילה של הילדה (15), גם תישמע עמדתה האישית ותיבדק עצמאות רצונה, בענין ההגירה, ותינתנה המלצות, בחוות דעת שתוגש לבית המשפט. להמלצות המומחה יש משקל נכבד, בהכרעת בית המשפט, אך בית המשפט רשאי לסטות מהן.

יש להגיש בקשה ליישוב סכסוך, ובמסגרתה בקשה דחופה לבית משפט למשפחה, למתן צו לקביעת הסדרי שהייה.

כן! אם אב חותם על הסכם בארה"ב לפיו הוא מרשה לאמו של ילדם להתגורר עם הבן הקטין בישראל למשך מספר שנים, האב עלול לגלות, כי אין באפשרותו לממש את זכויות המשמורת והסדרי הראייה שלו, בהתאם להסכם שייערך ביניהם בארה"ב, וזאת גם אם ההסכם אושר ע"י בימ"ש שם. זאת, משום, שכאשר הקטין מתגורר בישראל במשך פרק זמן של מספר חודשים ויותר, הוא עשוי להיחשב, כמי שהשתלב בישראל, והיא ככל הנראה, תהפוך למקום מגוריו הרגיל, במקום ארה"ב. משמעות הפיכתה של ישראל למקום מגוריו הרגיל של הקטין הינה, שאם אמו של הקטין לא תכבד את ההסכם שנחתם בארה"ב בין הצדדים, ולא תשוב לארה"ב בתום התקופה המוסכמת, והאב בתגובה ינקוט בהליכים משפטיים עפ"י אמנת האג, בישראל, הרי שהוא עלול להיכשל בניסיונו לגרום להחזרת ילדו הקטין לארה"ב.

לא! הסכם הגירושין היתנה את השתתפותו הכספית של האב בכך שמדובר בהוצאות רפואיות חריגות. לא היתה ההתייחסות בהסכם לתרופות ו/או טיפול תרופתי אלטרנטיבי, ומכאן שהכוונה היתה לטיפול רפואי קונבנציונאלי. בהתאם לכך, האב אינו מחוייב לשלם עבור מחצית מהטיפולים המשלימים או התרופות המשלימות, ולממן את העדפותיה הטיפוליות של אשתו לשעבר.

יודגש, כי אם מניסוח תנאי ההסכם היה עולה כי טיפולים משלימים נכללים כהוצאות רפואיות חריגות, הרי שהיה על האב לשלם בהתאם.

ככלל, בתי המשפט למשפחה נוטים להימנע מאכיפת סעיפי שיפוי בהסכמי גירושין. זאת, משום שביהמ"ש העליון הטיל הגבלה על אכיפת סעיפי שיפוי, בקובעו שוב ושוב, תנאי שכזה בהסכם, יופעל, רק אם מצבה הכלכלי של האם מבוסס, אחרת הטלת שיפוי עלולה להיות על חשבון הילדים כתוצאה מן ההרעה או ההכבדה הכספית שתוטל על אמם.

ברם, המצב שונה כאשר צד שלישי, למשל ערב, מגיש תביעה. למרות שבתי המשפט למשפחה, אשר קמו באמצע שנות ה-90 חדלו לאשר ערבויות של צדדים שלישיים לשיפוי אחד הצדדים, במקרה של הפרת הסכם גירושין, בתי משפט יאכפו ערבויות מעין אלה, שכבר אושרו ע"י בימ"ש, והפכו לחלק מפסקי דין לגירושין. בהתאם לכך, אב שנתבע להגדלת מזונות המהווה הפרה של הסכם גירושין, יוכל לנקוט הליכים משפטיים נגד נותני הערבות להסכם.  האב יוכל לבקש מביהמ"ש, להורות על הערב/ים לשלם את הפרשי המזונות, שהוטלו עליו בערבות התביעה להגדלת דמי המזונות שהגישו הקטינים.

לא! לבעל לשעבר/אב אין חופש מוחלט להחליט על סירוב לטיפול רפואי. כאשר הוא מפעיל את זכות הסירוב שלו, לטיפול מסויים, עליו לנהוג בתום לב ומשיקולים ענייניים, ולא מתוך קמצנות או נקמנות כלפי אשתו לשעבר/האם.

עפ"י חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות (1962), הורים יכולים לערוך ביניהם הסכם ביחס למשמורת על ילדם הקטין. ברם, על ההסכם הזה להיות מאושר ע"י בימ"ש, ולקבל תוקף של פסק דין. מכאן שהורים המעוניינים בהעברת משמורת מהורה אחד למשנהו, רשאים לערוך הסכם ביניהם בדבר העברת זכויות המשמורת על בנם הקטין, ולאשר את ההסכם האמור בביהמ"ש, כך שיהווה מסמך משפטי מחייב.

כן! גידול מהותי או גידול ניכר בצרכי הקטין, בהבדל מגידול זניח ולא משמעותי, עשוי להיחשב, כשינוי נסיבות אשר מצדיק בעיני ביהמ"ש, הגדלת מזונות. כמו כן, הפסקת הסדרי הביקור מצד האב, מעמיס בהכרח נטל כלכלי נוסף על כתפי האם המשמורנית, למשל כפועל יוצא מריבוי זמן שהייתו במחיצתה, וההוצאות הכרוכות בכך, וביהמ"ש עשוי לקחת נתון זה בחשבון, באם האחריות למחדלו של האב מוטלת עליו.

עלייך להגיש תביעה לאכיפת זכויות הביקור שלך בקנדה. שם, מכיוון שאין מדובר במקרה חטיפה, הרי שאין בהוראות אמנת האג בכדי לסייע לך בהבטחת זכויות הביקור שלך, וזאת למרות שישראל וקנדה הינן מדינות מתקשרות המחוייבות לאמנת האג.

על פניו, ההורה החוטף במקרה של הפרת ההסכם ע"י ההורה האחר, לא יהיה מחוייב למלא את תנאי ההסכם כלל והתיק ייסגר, והילד יישאר במדינה בה הוא נמצא עם ההורה החוטף. ברם, אפשרויות שונות יכולות להיכלל בהסכם ההחזרה מרצון והתשובה בעניין זה תהיה תלויה בניסוח ובתוכן המילולי של ההסכם במקרה המסויים.

מימון כרטיסי טיסה הביתה, תשלום עבור והשכרת דירה או דאגה למדור והוצאות כספיות של האם והילדים, תשלום דמי מזונות עבור הילדים ואף תשלום סכום כספי משמעותי נוסף.

ת: לא, אין קביעה בעניין זה. ההסכם עשוי להתייחס להרחקה או אי החזרה של הילדים אולם בהסכם לא ייכתב אם המעשה היה "לא כדין" (שמשמעותו בשפה המשפטית כי אירעה חטיפה). זהו העיקרון הבסיסי בהחזרה מרצון.

עפ"י החוק לחלוקת חיסכון פנסיוני בין בני זוג שנפרדו, תשע"ד-2014, עלייך לפנות, באופן ישיר, לגופים המשלמים (את הפנסיה לבעלך לשעבר) או לעו"ד שמתמחה בדיני משפחה, ולהגיש באמצעותו, בקשה לרישום פסק הדין, בגופים המשלמים, אשר בהם מתנהלים חסכונותיו הפנסיוניים, על מנת שתתבצע חלוקה פ"י היקף זכויותייך (באחוזים), מתוך כלל זכויותיו.

כן! בחוק לחלוקת חיסכון פנסיוני בין בני זוג שנפרדו, תשע"ד-2014, קיים מנגנון שונה ביחס להסדרי חיסכון המבוססים על צבירת זכויות, כגון הסדרי פנסיה תקציבית, קרנות פנסיה ותיקות או קופות גמל ישנות, וזאת, על מנת למנוע פגיעה בזכויות הפנסיוניות. כך שנעשית הבחנה בין כספים זמינים לבין זכויות או עתידיות. כך, נקבע מנגנון של ניהול משותף של הכספים החל ממועד הפירוד ועד למועד, אשר בו מגיע החוסך לגיל פרישה, כאשר בתקופה זו החוסך איננו רשאי לבצע פעולות מהותיות בחשבון שלו, ללא קבלת הסכמת בן/בת הזוג לשעבר לכך.

לא! אין לאשתך לשעבר תלוש פנסיה נפרד ואין חישוב מס עצמאי. מס הכנסה וביטוח לאומי מנוכים מסך כל הקצבה (לפני החלוקה ביניכם) וזאת, בהתאם לשיעורי המס החלים על המבוטח, כלומר עליך, בלבד.

פסק דין, אשר נתן תוקף משפטי להסכם גירושין, ובמסגרתו לחלוקת זכויות פנסיה, לפני יום 6/2/2015 (מועד הכניסה לתוקף של החוק לחלוקת חיסכון פנסיוני בין בני זוג שנפרדו, תשע"ד-2014), אינו עומד, בדרך כלל, בהוראות ובכללים הקבועים בחוק הפנסיוני. לפיכך, כדי שקרן הפנסיה תוכל לפעול בהתאם להוראות פסק הדין, יש לפנות לבית המשפט, אשר נתן את פסק הדין ולהגיש בקשה להתאים את פסק הדין לדרישות החוק ואז להגישו לקרן הפנסיה, כדי שתתבצע חלוקה בהתאם.

כן. במקרה דומה התקבלה תביעה של בת זוג, במקרה דומה לשלך, ונפסק בשתי ערכאות, (בימ"ש מחוזי+בימ"ש עליון), כי על בן הזוג לפצות את בת הזוג על הפרת הבטחת נישואים.

בית המשפט העליון שדן בערעור שבן הזוג הגיש על פסק הדין של ביהמ"ש המחוזי, (שפסק לטובת בת הזוג), ציין כי בית המשפט המחוזי, בערכאה קודמת  קבע מפורשות, כי הבעל המיועד (שם-המערער) לא התנה את הנישואין בחתימה של הכלה המיועדת על הסכם הממון, כמו במקרה שלך שתיארת, וכי בעמדה זו מחזיק גם בית המשפט העליון. כלומר, אין בסירוב לחתום על הסכם ממון, הפרה של תנאי מתנאי ההסכמה לנישואין.  

ראשית עלייך לבקש צו מניעה מבית המשפט, כדי למנוע מן האב לנסות ולקיים קשר טלפוני או כל קשר אחר מזה שנקבע ע"י בית המשפט, עם סנקציה. אם האב בכל זאת מיפר את צו המניעה, את רשאית לעתור לבית משפט על פי פקודת בזיון בית משפט, ובית המשפט רשאי לחייב את האב בקנס, או אפילו להורות על מאסרו, אם הוא ממשיך בהפרה שלו.

כן! עלייך להגיש בקשה ליישוב סכסוך לבית המשפט למשפחה, באזור מגורייך. את והגרוש שלך תזומנו לפגישת גישור (מהו"ת) ואם לא תגיעו להסכמות, יהיה עלייך להגיש תביעה למתן היתר הגירה לילדים לארה"ב. ביהמ"ש יבחן את טובת הילדים, ויחליט, על פי רוב, בהסתמך על חוות דעת מומחים (עו"ס לסדרי דין, פסיכולוג וכיוב') האם טובת הילדים הינה להגר עימך לארה"ב, אם לאו, ואם את מתפקדת כהורה משמורן מיטיב ומכיל. אם ביהמ"ש ישתכנע כי בן הזוג שלך אינו יכול לעבור להתגורר בישראל, כי אז סיכוייך להצליח בתביעה טובים, הואיל והנחת היסוד היא שהורה מאושר צפוי לגדל ילד מאושר.

עלייך להציג בפני בית המשפט תוכנית הגירה מסודרת, בעניין חיי הילד, במקום המיועד, מכל בחינה אפשרית: מגורים, מוסדות חינוך, חוגים, חברה, קהילה, בריאות, באופן מפורט, ככל שניתן. עלייך לספק פרטים לגבי מטרת ההגירה שלך, מקום העבודה, או נסיבות משפחתיות שמצדיקות את ההגירה, ולשכנע את בית המשפט בכך, שההגירה לא תפגע ביחסים בין הילד לבין אביו בישראל. בכלל זה, יש לציין בתוכנית ההגירה את הסדרי השהייה והקשר שאת מציעה, בין הילד לבין אביו, לרבות מימון טיסות, של הקטין, מימון הוצאות בעת השהייה, ואף מימון ליווי של הקטין בין ישראל לחו"ל.

כן, כל עוד החיוב לא בוטל על ידי החלטה שיפוטית. במקרה של התנהגות מחפירה, מצד הילדים שלך, אתה יכול לפנות לבית המשפט, ולעתור לביטול החיוב שלך במזונות, מחמת התנהגותם. עפ"י סעיף 9 לחוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות), תשי"ט-1959 "רשאי בית המשפט, אם הוא סבור שמן הצדק והיושר לעשות כן, לפטור אדם מחובת מזונות, כולה או מקצתה, מחמת התנהגות מחפירה שהזכאי במזונות התנהג כלפיו.".

כן! בתנאי שתצליח להוכיח, בבית הדין הרבני, כי הבן שלך הינו בחזקת "בן מרדן". בפסיקה עניפה בעניין ילדים מרדניים ובענין התנהגות מחפירה, שניתנה ע"י בית הדין הרבני, נקבע כי ייתכנו מקרים אשר בהם, יינתן לאב פטור מתשלום דמי מזונות, וזאת, במקרים קיצוניים, של ניכור בלתי מוצדק.

כן! עליך להגיש תביעה בבימ"ש או בבי"ד, ולבקש לבטל את הסעיפים הרלבנטיים בהסכם הגירושין, בגלל הפרה, ולחילופין לעתור לפרשנות ההסכם, לאור ההתנהגות הנפסדת כלפיך, אשר מנוגדת להסכם.  על פי סעיף 25 (א) לחוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג-1973:"חוזה יפורש לפי אומד דעתם של הצדדים, כפי שהוא משתמע מתוך החוזה ומנסיבות העניין…".

אם לפי לשון או רוח ההסכם ביניכם,  הותנה בפירוש כי מתן הכספים לבן, תלוי בהתנהגותה של גרושתך ו/או בהתנהגות הבן ואם בהסכם יש הסכמה/התחייבות שגרושתך תגדל את בנך לכיבוד אביו, לפיכך אם מתרחשת הפרה של תנאים אלה, אזי בכפוף להוכחת טענה זו, ההתחייבות הכספית שקיבלת על עצמך ניתנת לביטול. במילים אחרות, ההתחייבות שלך לתת מתנה כספית לבן שלך, ניתנת לביטול, לנוכח הפרת התחייבות מצד גרושתך ו/או לנוכח יחס מחפיר מצד בנך.

לא! אם מתנהל הליך, ולא ניצלת את ההזדמנות הראשונה, בתחילתו, לטעון כי לבית המשפט למשפחה אין סמכות, אינך רשאי בעיצומו של ההליך ולאחר שכבר התקיימו דיונים בתיק, וניתנו החלטות, להשמיע טענה של חוסר סמכות, וכל זאת, בגלל שהחלטות של ביהמ"ש למשפחה, אינן לטעמך.

באפשרותך לטעון לחוסר סמכות של בית המשפט למשפחה, ולבקש לדחות על הסף את התביעה שלה בבימ"ש למשפחה, מטעם זה. אילו גרושתך לא היתה רוצה להתדיין בבית דין רבני, היה עליה להעלות טענה של חוסר סמכות, בהזדמנות הראשונה.

בית המשפט העליון קבע בעבר, בעניין דומה, כי אם בעל דין משתתף בהליך ושותק בענין סמכות בית דין רבני, כי אז "ההזדמנות הראשונה" לטעון נגד סמכות בית הדין, חלפה והוחמצה, ושתיקתו עשוייה להתפרש כהסכמה.

כן! אמנם, בדרך כלל, בתי משפט אינם נוהגים לבטל ו"לפתוח" הסכמי גירושים, אך אם תצליחי להוכיח שבעלך לשעבר ידע על המיזוג הצפוי של החברה שלו, ועל עליית ערך המניות הצפוייה, משום כך, והסתיר זאת ממך ביודעין, וכי אילו היית יודעת על כך, היית נוהגת אחרת, בהסכם, כי אז, תוכלי להצליח בתביעה, ביחס למניות שערכן "קפץ", כתוצאה מהסתרת המידע.

הדבר אפשרי, אך תלוי בנסיבות הענין. יש לבחון האם התנאים המשפטיים לביטול הסכם המתנה, מתמלאים במקרה זה. כלומר, האם הבן הוליך שולל את ההורה, התנהג באופן מחפיר כלפיו, וכן אם הבן לא שינה את מצבו לרעה כפועל יוצא מן המתנה שקיבל. באפריל 2015 בית משפט למשפחה באשדוד, קיבל בקשה לביטול הסכם מתנה, של אלמנה מבוגרת שהולכה שולל, והעבירה במתנה את הזכויות שלה במשק חקלאי, לאחד משבעת ילדיה, מבלי ששמרה על הזכות להמשיך ולהתגורר שם, עד לסוף חייה. ביהמ"ש קבע כי התרחשה תרמית, וכי בזמן החתימה היא היתה במצב רגיש, לנוכח פטירתו של אחד מילדיה (האחרים), וכי היא הבינה בטעות, כי היא רק מעניקה רשות לאותו בן (שההסכם נחתם לטובתו), לעשות שימוש באזור מסויים במשק, לצורך אחסון, ותו לא.

כן! ניתן לערוך הסכם אופציונלי, אשר יכלול את שתי האפשרויות, שלום בית ולחילופין, גירושין.

סיכויי ההצלחה תלויים בראיות שיש לך להוכחת טענותייך, שלא היה לך רצון חופשי וכי היית שרוייה במצוקה ולחץ בעת החתימה על ההסכם, וכי מצבך הכלכלי הורע, לאחר מכן. בעניין דומה שנדון בבימ"ש לענייני משפחה בחיפה ביולי 2020, נדחתה בקשה דומה לביטול הסכם מתנה, הואיל ומהראיות שם עלה שהתובעת ידעה היטב מה משמעות המסמך שחתמה עליו, והואיל והיא לא הוכיחה הרעה במצבה הכלכלי, ובימ"ש קבע שם, כי התביעה לא הייתה מוגשת אלמלא היה פורץ סכסוך בין הצדדים.

אלמן אשר מבקש לחיות עם חברתו לחיים, רשאי לערוך עימה "הסכם לחיים משותפים". הסכם זה יגדיר את יחסי הממון שלהם בתקופת חייהם המשותפים, ומה יהיה המצב המשפטי אם הם ייפרדו זה מזה. הם יוכלו להגדיר בהסכם מהו רכושם המשותף, ואיזה מהרכוש איננו משותף לשניהם. בדרך כלל מדובר ברכוש שכל אחד מהם הביא למערכת היחסים. הסכם זה מיועד להגן על רכושו של האלמן מפני תביעות שחברתו לחיים עלולה להגיש כידועה בציבור שלו. כך ניתן להגן על זכויותיהם העתידיות של הילדים ושל הנכדים.

אלמן מבוגר שמתעתד להתחיל לחיות עם ידועה בציבור, מוטב לו שיערוך גם צוואה, שבה הוא רשאי לעשות ברכושו ככל העולה על רוחו, למשל, להוריש אותו לילדיו ולנכדיו. אם האלמן לא מעוניין לערוך "הסכם לחיים משותפים", הוא יכול לדאוג לחברתו בצוואתו.

הסכם גירושין חייב להיערך בכתב, ולהיות מאושר ע"י בית הדין הרבני או בית המשפט לעינייני משפחה.

לאחר אישור ההסכם, במידה ואחד הצדדים אינו ממלא אחר הוראות ההסכם, למשל: אם אב אינו משלם מזונות לילדו , אזי ניתן לפנות ללישכת ההוצאה לפועל ולפעול לגביית תשלום דמי המזונות, ואף לנקוט הליכים כנגד החייב.

בהתייחס ליהודים- בית המשפט מאשר את כל סעיפי ההסכם, מלבד הסעיפים שמתייחסים להסכמת הצדדים להתגרש ,שכן לבית הדין הרבני יש סמכות ייחודית, בעניין גירושין בין שני יהודים, ועל כן לאחר אישור ההסכם יוגש ההסכם לבית הדין הרבני, לשם מתן פס"ד לגירושין.

את ההסכמה לגירושין לא ניתן לאכוף, משום שאז עלול הדבר לפגום בתוקפו ובכשרותו של הגט. גט כשר, רק אם ניתן בהסכמה ומרצון חופשי.

הסדרי ראיית ילדים למשל , לא ניתן לאכוף באמצעות לישכת ההוצאה לפועל ובחוק ההוצאה לפועל- 1967, יש הוראות מפורשות שאוסרות נקיטת הליכים לאכיפת הסדרי ראיה.

חלוקת רכוש- ניתנת לאכיפה למשל ע"י כך שאחד מן הצדדים או שניהם פונים לביהמ"ש ומבקשים כי יתמנה כונס נכסים לשם ביצוע פירוק שיתוף וחלוקת רכוש בין בני הזוג.

הסכם שנחתם לפני נישואין (או לאחריהם) הינו הסכם שנערך בכתב בין בני זוג , אשר בו נקבעים ההסדרים הרכושיים שיחולו ביניהם , בעניין נכסים וזכויות כספיות, ששייכות לכל אחד מהם בנפרד או ששייכות לשניהם ביחד, או באשר לנכס ולזכויות כספיות שיתווספו בעתיד. רצוי לחתום על הסכם ממון משום שהסכם כזה עשוי לחסוך לצדדים עוגמת נפש רבה בשעת משבר, או עשוי לפתור בעיות בעניין חלוקת רכוש, במקרה של פירוד בעתיד.

הסכם ממון שנערך לקראת נישואין חייב לקבל אישור של ערכאה שיפוטית וזה יכול להיעשות בבית המשפט לענייני משפחה או בבית דין רבני או בפני עו"ד שהוא גם נוטריון. בהסכם יכולים הצדדים לקבוע תנאים וכללים ככל שנראה להם , אשר יחולו על הצדדים, והם אשר יחייבו אותם. הצדדים אף יכולים לשנות הסכם ממון במהלך הנישואין, אולם שינויו חייב להיעשות בכתב, והכרחי לקבל אישור של בית המשפט לשינוי המבוקש.

כן. הסכם ממון מאפשר לבני זוג להגדיר ולקבוע את מהות היחסים שלהם וכן מהו רכוש משותף ומהו רכוש שאין לגביו שיתוף. הסכם שכזה נועד לפשט עניינים, במצב של פרידה של אחד ממישנהו . ללא הסכם, תהיה ידועה בציבור זכאית ל – % 50 מרכוש שנרכש במהלך החיים המשותפים, עם בן זוגה וזאת בתנאי שהיא תוכיח מעמד זה ותזכה להכרה בכך מצד ביהמ"ש. לעומת זאת עריכת הסכם עשוייה יכול להגן על אינטרסים עיסקיים וכלכליים של בן זוג שמעוניין בכך, כדי לחסוך מחלוקות בעתיד. כמו כן בהסכם, בני זוג רשאים וזכאים להחליט בין היתר, כי לגבי נכס מסויים יחולו ביניהם שיעורי בעלות לא שיוויוניים, וזאת למשל לנוכח יחסי השקעה שונים ביניהם בנכס מסויים.