אפוטרופסות

כן! ילד שאומץ כדין יורש את הוריו המאמצים, כאילו היה ילדם הביולוגי.

לא ! מינוי אפוטרופוס על גופו ורכושו של אדם, לפי חוק הכשרות והאפוטרופסות -1962 איננו הופך אותו לפסול דין באופן אוטומטי . כדי שאדם יהפוך לפסול דין דרושה הכרזה שיפוטית נוספת/נפרדת.

כאשר הורה מבוגר מגיע למצב, שבו אין הוא מסוגל לנהל את ענייניו בכוחות עצמו, ילדו הבגיר יכול להגיש בקשה לביהמ"ש למנות אותו להיות האפוטרופוס של הורהו. ילד בגיר, שהתמנה להיות אפוטרופוס של הורהו, רשאי לפעול אך ורק לטובת הורהו, ולא לתועלתו האישית, גם אם מעורבות בכך זכויותיו העתידיות מכח ירושה. אם המינוי ייעשה, האפוטרופוס יצטרך להגיש בקשה למתן הוראות מבית המשפט, או בקשה למתן היתר למכירת רכושו של ההורה, באם תתרחשנה נסיבות שיצדיקו זאת. כמו למשל שיש צורך להכניס את ההורה המבוגר לבית אבות והכרחי לממן מעבר שכזה, באמצעות מכירת נכס. כאשר בית המשפט מאשר מכירת מקרקעין במסגרת תיק אפוטרופסות, הוא מוודא, שזכויותיו של האדם חסר הכשרות המשפטית, מובטחות, בעיקר בכל הנוגע לרישום זכויותיו של אותו אדם, בכל נכס מקרקעין או חלק מנכס מקרקעין שנרכש למענו.

קרוב משפחה, בדרך כלל, יכול לבקש מבית המשפט לענייני משפחה, להתמנות כאפוטרופוס של הורה אשר הינו אדם מבוגר ,וזאת בהתאם לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות – 1962 . ביהמ"ש יבקש את תגובת האפוטרופוס הכללי לבקשה ובאם תינתן תגובה חיובית, אזי המבקש עשוי להתמנות כ"אפוטרופוס ממונה" וההורה המבוגר יוכרז כ"חסוי". במקרה שכזה האפוטרופוס יהיה מופקד על ניהול כלל ענייניו של החסוי ויהיה חייב מדי פעם בדיווח על פעולותיו ועל מצבו הכלכלי של החסוי. לעומת זאת, באם תינתן תגובה שלילית ע"י האפוטרופוס הכללי או שתינתן תגובה מסוייגת, אזי תיקבע הבקשה לדיון בביהמ"ש.

על טענות ההגנה לעניין זה, להתרכז בעקרון טובת הילד ובהיותו של אפשרות האימוץ, כלי למימושו, וכן יש לטעון כי החזרתו של הקטין אל אמו הביולוגית, בשלב זה, תגרום לנזק נפשי, וזאת בשל ניתוק הקטין ממי שמהווים את מגדליו העיקריים. בתיק אימוץ,
משנות ה- 90, שהגיע לבית המשפט העליון, בשלב הערעור, הוגשה חוות דעת מומחה אשר דנה בהשלכות האפשריות של העברת קטין להוריו הביולוגיים והתייחסה למונחים כגון: "נזק עמוק" וכן "נזק בלתי הפיך" בהתייחס לקטין רך בשנים.
חוות הדעת ציינה כי הנזק שייגרם בניתוקו של הקטין ממי שהוא מזהה כהוריו יהא עמוק ביותר ובלתי הפיך. נזקים כגון אלו מתפתחים בהמשך להפרעות נפשיות קשות כגון: הפרעות פסיכוטיות וכן הפרעות אישיות. מפני שמדובר בילד רך בשנים, שאינו מבין את המתרחש עליו מבחינה שכלית והוא חווה את מצבו כתחושת אובדן עמוקה ומוחלטת.

ככלל, צו אימוץ לא יינתן עפ"י חוק אימוץ ילדים- 1981, אלא אם שני ההורים הביולוגיים מסכימים. במקרים נדירים, בית משפט עשוי להכריז שילד הינו " בר-אימוץ", אפילו בלי הסכמה . לכן באם נערה , קטינה , יולדת וזמן קצר לאחר מכן היא נותנת את האישור הנדרש בכתב , אזי התינוק יימסר למשפחה אומנת והיועץ המשפטי לממשלה פונה לביהמ"ש לעינייני משפחה בבקשה להכריז על הילד כ"בר – אימוץ". האב הביולוגי זכאי ורשאי לנקוט בהליכים שתכליתם, לקבל לידיו את התינוק .בית המשפט חייב לבדוק האם קיימות נסיבות יוצאות מן הכלל, להכרזת הילד כ"בר-אימוץ" , וזאת למרות ההתנגדות של אחד מהוריו. במצב שכזה בית המשפט נוהג למנות פקיד/ת סעד , כדי להעריך ולבחון את המצב , את נסיבות המקרה ואת האב ומסוגלותו ההורית. נסיבות יוצאות דופן אשר מאפשרות לבית המשפט להצהיר שהילד "בר-אימוץ", למרות סירוב של אחד מהוריו הביולוגיים, מתקיימות ,כאשר הורה אינו מסוגל לדאוג לילדו כראוי בשל התנהגותו או מצבו, ואין סיכוי שמצבו או התנהגותו ישתנו בעתיד או שסירובו להסכים בא ממניע בלתי מוסרי או למטרה בלתי חוקית. ( למשל: במקרה שילד נולד בנסיבות של אונס ואביו
( האנס) מבקש לקבלו לרשותו).

חוק אימוץ ילדים, התשמ"א- 1981, מתייחס מפורשות לנושא סודיות הליכי האימוץ. החוק קובע כי דיונים בנושא יתנהלו בדלתיים סגורות, למרות שיש באפשרותו של ביהמ"ש לקיימם בפומבי. ביהמ"ש יכול להתיר לאדם או לקבוצה מסויימת של אנשים להיות נוכחים בשעת הדיון,כולו או מקצתו.

הוריהם הביולוגים של ילדים קטינים הם האפוטרופוסים הטבעיים שלהם. האב הביולוגי ממשיך להיות אפוטרופוס טבעי לילדיו גם אם האם היא בעלת המשמורת על הילדים. על- פי חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות תשכ"ב-1962, בית משפט יכול לשלול אפוטרופסות מהורה לילד קטין, רק אם נתמלאו התנאים לכך, על פי חוק הנוער (טיפול והשגחה), תש"ך-1960, אולם באופן חריג ונדיר למדי.

ההורה שנותר בחיים-האם-היא האפוטרופוס הטבעי של הקטינים והאחראית לרכושם של הקטינים עפ"י חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות משנת 1962. זאת, בתנאי שהאב הנפטר לא הורה אחרת ומינה בצוואה אדם אחר לניהול הכספים של ילדיו הקטינים.

עפ"י החוק על כל הורה, בהיותו אפוטרופוס טבעי של ילדיו, להגן על רכושם של ילדיו הקטינים ולנהלו לטובתם. קיימים אפיקי השקעה מסויימים הטעונים אישור ביהמ"ש, כמו למשל, רכישת מקרקעין בשמם. כמו כן, ההורה הנותר בחיים רשאי בכל עת לפנות לבימ"ש למשפחה בבקשה למתן הוראות.

ניתן לרשום נכס מקרקעין על שמו של קטין. ואולם, אם הורי הקטין מחליטים שברצונם למכור את הנכס בטרם הגיעו של הקטין, שעל שמו רשום הנכס, לגיל 18, יהיה עליהם לקבל אישור של בית משפט לעשיית העסקה. מכירתו של נכס מקרקעין, העברתו ושינוי הרישום בדבר הבעלות בו, הם חלק מן הפעולות, שבהתאם להוראות חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות – 1962, הורים אינם יכולים לייצג בהן את ילדיהם הקטינים, בלי לקבל תחילה את רשותו של בית המשפט ולבצע זאת תחת פיקוחו.

כן ! חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות – 1962 , קובע שבית משפט יכול למנות אפוטרופסות לעובר, אשר יכול לייצג את העובר ולשמור על זכויותיו . דוגמא לשימוש במנגנון זה היא, כאשר אישה רווקה נכנסת להריון מגבר שעזב או מתעתד לעזוב את הארץ. בית המשפט יכול להתבקש למנות אפוטרופוס לעובר, כדי למנוע מן האב המיועד לצאת את הארץ ,באמצעות צו עיכוב יציאה מן הארץ . לאחר הלידה, האם יכולה להגיש תביעה לבית המשפט לעינייני משפחה, למתן פס"ד הצהרתי שיכריז כי אותו גבר הוא אביו של הוולד . יצויין שהכרזת אבהות היא תנאי הכרחי לפסיקת מזונות, לזכות התינוק. 

ושיקול דעת למנות למען הילד, משמורן נוסף, על מנת לסייע לאפוטרופוס הטבעי במילוי תפקידו . קרוב משפחה עשוי להיות מועמד לתפקיד המשמורן הנוסף של הילד.

חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות – 1962 מסדיר את המקרה שבו אחד מן ההורים נפטר, וההורה הנותר בחיים איננו מסוגל למלא את התפקיד ולבצע את כל המשימות שמוטלות על כתפיו של אפוטרופוס טבעי, אשר מופקד על גידול ילדו. למרות שההורה הנותר בחיים יכול להישאר בתפקיד, המשמורן של הקטין , לבית המשפט יש סמכות

עפ"י חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות – 1962 , הורים הם האפוטרופסים הטבעיים של ילדיהם הקטינים . תפקידם של אפוטרופוסים מפורטים בחוק כדלקמן: "אפוטרופסות ההורים כוללת את החובה והזכות לדאוג לצורכי הקטין לרבות חינוכו , לימודיו, הכשרתו לעבודה ולמשלח יד , וכן שמירת נכסיו ניהולם ופיתוחם, וצמודה לה הרשות להחזיק בקטין ולקבוע את מקום מגוריו והסמכות לייצגו".

על פי תקנות סדר הדין האזרחי – 1984, אדם חסר כשרות משפטית יכול להיות מצורף כתובע נוסף, אם יש לו אפוטרופוס לדין לצורך ההליכים המשפטיים, ואם האפוטרופוס שלו נותן את הסכמתו לצירוף, בכתב. על פי חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות – 1962, אפוטרופוס לאדם חסר כשרות משפטית מתמנה ע"י בית המשפט.

חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות – 1962 קובע, שביהמ"ש רשאי לקבוע תשלום עבור האפוטרופוס, למקרה שהאפוטרופוס משתמש בכספיו האישיים במסגרת מילוי חובותיו, אם הדבר נחוץ בנסיבות העניין. אם האפוטרופוס הוציא כספים למען החסוי, הוא זכאי להחזר הוצאותיו וזאת מרכושו של החסוי, בתנאי שההוצאות סבירות.

לא! חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות – 1962 קובע באופן מפורש, כי אין במינויו של אדם כאפוטרופוס, כדי לחייבו במזונותיו של החסוי.

חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות – 1962, מאפשר לאפוטרופוס להתפטר מתפקידו, וזאת על ידי הגשת הודעת התפטרות בכתב לבית המשפט. עם זאת, ההתפטרות איננה מעשה חד צדדי, וההתפטרות איננה נכנסת לתוקף אלא לאחר אישורו של בית המשפט, ומן המועד אותו קבע בית המשפט.

חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות – 1962, מאפשר לבית המשפט לפטר אפוטרופוס באם האפוטרופוס לא מילא את תפקידו כראוי, או באם ראה בית המשפט סיבה אחרת לפיטוריו. במקרה בו אדם המשמש כאפוטרופוס אינו יכול להגיש בקשה כדי להשתחרר מתפקידו, הרי שבית המשפט יבחן את הנסיבות החדשות, וימנה לחסוי אפוטרופוס אשר ימלא את מקום קודמו.

כן. חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות – 1962 קובע, כי בית המשפט רשאי להעביר אפוטרופוס מתפקידו, כאשר הוא לא ממלא את חובותיו החוקיות. החוק אף מקנה לבית המשפט שיקול דעת להעביר את האפוטרופוס מתפקידו מסיבות נוספות.

תשובה:

כן. הורה יכול להתמנות ע"י בית המשפט להיות אפוטרופוס על ילדו הבגיר אשר סובל מאנורקסיה . ההורה יכול אז לתת היתר בכתב לאשפוז כפוי של ילדו במחלקה, המיועדת לטיפול בהפרעות אכילה. בית המשפט המחוזי בתל אביב מינה את אביה של בת 20, אשר שקלה 30 ק"ג בלבד, להיות האפוטרופוס שלה, כדי שניתן יהיה לחייב אותה לקבל טיפול במחלקה פסיכיאטרית סגורה, כדי להתגבר על שורש הבעיה של הפרעת האכילה שלה, אשר סיכנה את בריאותה ואת חייה.

לא ! מינוי אפוטרופוס על גופו ורכושו של אדם, לפי חוק הכשרות והאפוטרופסות -1962 איננו הופך אותו לפסול דין באופן אוטומטי . כדי שאדם יהפוך לפסול דין דרושה הכרזה שיפוטית נוספת/נפרדת. נושא זה נדון בפס"ד של ביהמ"ש למשפחה בחיפה , אשר קיים את צוואתה של אשה ישישה בת -97 ,שנכתבה מספר שבועות לאחר שהתמנה עבורה אפוטרופוס, על פי בקשתה , וזאת כדי לאפשר לה התנתק מהשפעתם של מכריה, אשר איתם הסתכסכה .

המנוחה , אלמנה בלי ילדים ומשפחה, אשר התגוררה בבית אבות,וכתבה את צוואתה השנייה והאחרונה ,בכתב ידה, השאירה את כל רכושה למדינת ישראל . אומנם על פי צוואתה המוקדמת יותר,המנוחה התכוונה להוריש את רכושה למכריה ,אלא שהם החלו להשתלט על משאביה הכספיים ולכן היא החליטה להתנתק מהם.

כאשר הורה מבוגר מגיע למצב, שבו אין הוא מסוגל לנהל את ענייניו בכוחות עצמו, ילדו הבגיר יכול להגיש בקשה לביהמ"ש למנות אותו להיות האפוטרופוס של הורהו. ילד בגיר, שהתמנה להיות אפוטרופוס של הורהו, רשאי לפעול אך ורק לטובת הורהו, ולא לתועלתו האישית, גם אם מעורבות בכך זכויותיו העתידיות מכח ירושה. אם המינוי ייעשה, האפוטרופוס יצטרך להגיש בקשה למתן הוראות מבית המשפט, או בקשה למתן היתר למכירת רכושו של ההורה, באם תתרחשנה נסיבות שיצדיקו זאת. כמו למשל שיש צורך להכניס את ההורה המבוגר לבית אבות והכרחי לממן מעבר שכזה, באמצעות מכירת נכס. כאשר בית המשפט מאשר מכירת מקרקעין במסגרת תיק אפוטרופסות, הוא מוודא, שזכויותיו של האדם חסר הכשרות המשפטית, מובטחות, בעיקר בכל הנוגע לרישום זכויותיו של אותו אדם, בכל נכס מקרקעין או חלק מנכס מקרקעין שנרכש למענו.

קרוב משפחה, בדרך כלל, יכול לבקש מבית המשפט לענייני משפחה, להתמנות כאפוטרופוס של הורה אשר הינו אדם מבוגר ,וזאת בהתאם לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות – 1962 . ביהמ"ש יבקש את תגובת האפוטרופוס הכללי לבקשה ובאם תינתן תגובה חיובית, אזי המבקש עשוי להתמנות כ"אפוטרופוס ממונה" וההורה המבוגר יוכרז כ"חסוי". במקרה שכזה האפוטרופוס יהיה מופקד על ניהול כלל ענייניו של החסוי ויהיה חייב מדי פעם בדיווח על פעולותיו ועל מצבו הכלכלי של החסוי. לעומת זאת, באם תינתן תגובה שלילית ע"י האפוטרופוס הכללי או שתינתן תגובה מסוייגת, אזי תיקבע הבקשה לדיון בביהמ"ש.

לא בהכרח, זאת, משום שרמת מסוגלות הורית נדרשת נבחנת בכל מקרה לגופו ומותאמת לילד המסוים שדנים בעניינו. יכול ורמת מסוגלות הורית בסיסית לא תספיק במקרה של ילד אשר לו/לה צרכים מיוחדים.

האב רשאי להגיש בקשה דחופה לבית משפט לענייני משפחה, ולבקש לקבל את המשמורת הזמנית על הילד, עד להכרעה בשאלת כשירותה של האם לתפקד כאפוטרופוס וכמשמורן עבור הקטין.

אביו ואמו של הקטין, מהווים אפוטרופוסים טבעיים שלו, עפ"י חוק. אמנם חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות 1962-התשכ"ב, קובע העדפה לאם כמשמורנית, כאשר גילו של הילד, צעיר  מ-6 שנים ("חזקת הגיל הרך"), ברם, כאשר מדובר בנסיבות חריגות, כמו במקרה של דיכאון קיצוני שלאחר לידה, נסיבה זו עשוייה להוות טעם להענקת המשמורת של הקטין לאביו, בכפוף לראיות ולנסיבות, שיובאו בפני בית המשפט, בעניין מצבה של האם, וחוסר יכולתה לתפקד כהורה.

עיקרון האפוטרופסות המשותפת והשווה של הורים לילדיהם הקטינים חלה גם על סוגיית הוצאתו של קטין מחוץ לגבולות המדינה, בין אם לזמן קצר (למשל: לטיול, או לביקור) או קבוע, קרי, שינוי מקום מושבו של הקטין.

קיימות סיבות מוצדקות לכך שהורה ירצה לעבור עם ילדו הקטין לחו"ל. הורה גרוש או פרוד עלול לרצות:

• לחזור למדינת מוצאו ואזרחותו המקורית.
• לעבור למדינה יחד עם בן זוג חדש (בעל/אישה).
• לעבור למדינה אחרת למטרות עבודה.

קיימות מספר אפשרויות כאשר קטין נעדר, אך ישנו יסוד להאמין כי הוא לא יצא עדיין את גבולות המדינה. הורה יכול לדווח על היותו של הקטין נעדר למשטרה ולהביע את חששו מפני חטיפה אפשרית. בישראל מקרים של חטיפה אפשרית או חטיפה ממש מנוהלים בתחילה כמו במקרה של נעדר אולם נבדקים כל מעברי הגבול במדינה ומועברות אזהרות לגבי חטיפה אפשרית. אם מתקבל מידע לפיו ההורה החוטף ו/או הקטין יצאו את גבולות המדינה, נמסר דיווח על כך לאינטרפול (International Criminal Police Organization).

המשטרה בישראל תקבל מידע יעיל ותומך וסיוע באיתור הקטין הנעדר מרשויות המדינה ומסוכנויות לא ממשלתיות כמו בתי ספר, גנים, מעונות יום, מוסדות בריאות ועובדי רווחה.

הכלי היעיל ביותר למניעת חטיפת קטין ע"י אחד מהוריו, בו יכול לנקוט ההורה החושד בחטיפה אפשרית של ילדו הקטין, הוא הגשת בקשה לביהמ"ש במדינה המהווה את מקום מגוריו הרגיל של הקטין לקבלת הצווים הבאים:

• צו לעיכוב יציאתו של הקטין מן הארץ:

צו זה בא למנוע מהקטין לצאת את הארץ מכל גבול אפשרי שלה. צו זה ניתן להשגה במעמד צד אחד (ללא ידיעת הצד האחר עד לקבלת הצו). ברגע שבית משפט ישראלי למשפחה מורה על עיכוב יציאה של קטין מישראל, גם במעמד צד אחד, הצו מועבר באופן מיידי למשטרת הגבולות בשדות התעופה ובכל נקודות היציאה מהמדינה.

• צו המורה להורה האחר החשוד בחטיפה להפקיד את דרכונו של הקטין בבית המשפט, או במשרדו של עורך דינו.
• צו המורה על הוצאת הקטין מחזקתו של ההורה האחר ע"י שירותי הרווחה (פקיד סעד) כאשר קיים חשד חמור כי החטיפה היא בלתי נמנעת.
• צו מניעה לצו משמורת קיים כך שהוצאת קטין מהווה אוטומטית ביזיון בית משפט.
• צו הקובע ערבויות כספיות ביחס לזכויות ביקור בחו"ל לפני שהורה לא משמורן המתגורר בחו"ל יהיה רשאי לנסוע עם ילדו הקטין לשם קיום ביקור/הסדר ראייה אצלו במדינה בה הוא מתגורר בחו"ל, ועל מנת להבטיח את שובו של הקטין ארצה בתום הביקור/הסדר הראייה.
• צו הקובע ערבויות כספיות נדיבות ו/או "צו מראה" כתנאי מקדים למתן היתר הגירה להורה עם ילדו הקטין בחו"ל, במקרה בו ההורה המשמורן קיבל היתר כנ"ל ואילו ההורה הלא משמורן חושש פן ההורה המהגר לא יאפשר לקטין להגיע לישראל לקיום הסדרי הראייה/ביקורים עמו.

הורה החושד כי בכוונת הורהו האחר של ילדו הקטין לחטוף אותו, צריך לשים לב למועד פקיעת דרכונו של הקטין. זאת ביתר שאת כאשר לקטין מספר אזרחויות. לכל קונסוליה אופן התנהלות שונה ביחס להנפקת/חידוש/הארכת דרכונים ועל ההורה המודאג לבדוק הבדלי מדיניות אלה. צעד זהירות נוסף, בו יכול לנקוט הורה מודאג הוא לדאוג כי יימצא ברשותו העתק צילומי של העמוד הרלוונטי בדרכונו של הקטין או של העמוד הרלוונטי בדרכונו של ההורה האחר בו שמו של הילד מופיע או לציין לעצמו את מספרי הדרכונים הנ"ל.

מומלץ כי יהיו בידי הורה בכל עת תצלומים עדכניים של ילדיו יחד עם פרטים מזהים כגון גובה וסימנים מיוחדים, לשימוש במקרה של אירוע חטיפה בו תיאורים חיצוניים, מעין אלו, הינם חיוניים ביותר.

עליך להגיש בקשה ליישוב סכסוך לבית המשפט למשפחה, ואם הליך הגישור ביניכם, ביחידת הסיוע שליד בית המשפט ייכשל, ולא תגיעו להסכמה, יהיה עליך להגיש תביעה למשמורת ולמתן היתר להגירת הבת אליך לאוסטרליה. בדרך כלל, במקרה מעין זה, בית המשפט ימנה מומחה (פסיכולוג קליני) אשר יבחן את העניין. לאור גילה של הילדה (15), גם תישמע עמדתה האישית ותיבדק עצמאות רצונה, בענין ההגירה, ותינתנה המלצות, בחוות דעת שתוגש לבית המשפט. להמלצות המומחה יש משקל נכבד, בהכרעת בית המשפט, אך בית המשפט רשאי לסטות מהן.

עלייך להגיש בקשה לבית משפט למשפחה, ולבקש להתמנות כאפוטרופוס בלעדי של הקטין, לאור הסתלקות אביו מן הארץ, וניתוק הקשר מצידו. בד בבד, את יכולה לבקש מבית המשפט שיינתן צו לבית החולים, לבצע את הניתוח על בסיס ההסכמה שלך בלבד, בנסיבות העניין.

בחוק הישראלי "זכויות משמורת" מוענקות באופן אוטומטי לשני ההורים, להם יש "אפוטרופסות הורית" על ילדיהם על פי חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות (1962). בישראל, להורים (בין אם הם נשואים או לא) ישנן זכויות הוריות שוות, ולכן לשניהם "זכויות משמורת" כלפי ילדיהם. זוהי תמונת המצב מבחינת החוק בישראל.

בניגוד למצב הקיים במספר מדינות אחרות, על פי החוק בישראל האם אינה רשאית להעביר ילד מישראל למדינה אחרת ללא הסכמתו של האב (ללא התחשבות בעובדה האם הם נשואים/ידועים בציבור/גרושים וכו'). כמו כן, אין זה משנה אם קיימות לעניין זה החלטות בית משפט בנושא משמורת ו/או זכויות ביקור.

ייתכן שתוכלי לעזוב את המדינה עם תינוקך, אולם החזקת הדרכונים בידך אינה מעניקה לך את הסמכות לצאת את ישראל ללא הסכמת בעלך. הוא יוכל לנקוט נגדך, אם תבחרי להישאר בקנדה, בהליכים עפ"י אמנת האג להחזרת תינוקך לישראל.

עקרונית, על ההחלטה ביחס למקום מגוריו של קטין להיות משותפת לשני הוריו, מפני שלהורים של קטין ישנה אחריות משותפת ושווה עפ"י הדין הישראלי להחליט על מקום מושבו של קטין. אם אין הסכמה בעניין זה בין ההורים, הרי שעל ההורה המעוניין במעבר הקטין לחו"ל להגיש תביעה לבית משפט בבקשה להתיר לו להגר לחו"ל עם הקטין. יודגש כי, צעד משפטי זה יינקט כאשר ההורה המעוניין במעבר לחו"ל הינו ההורה המשמורן של הקטין. ברם, אם ההורה המעוניין איננו ההורה המשמורן הרי שיהיה עליו קודם להגיש תביעה לביהמ"ש למשמורת הקטין ורק לאחר שיזכה במשמורת יוכל להגיש תביעת הגירה.

עליך להגיש תביעה לקיום הסדרי ראייה בישראל ובחו"ל בבימ"ש למשפחה בישראל. אשתך לשעבר תידרש להגיש כתב הגנה. כמו כן באפשרותך לבקש מביהמ"ש להסמיך פקיד סעד לערוך תסקיר ולהגיש המלצות בעניין. ככלל, ביהמ"ש מכיר בחשיבות ובזכות של ילד לקיים קשר משמעותי עם הוריו, ועשוי בשלב ראשון למצוא לנכון ולהבהיר זאת לאשתך לשעבר המפגינה יחס עוין לכיבוד זכויות ילדכם, כבר במהלך קדם המשפט.

בוודאי! עפ"י החוק הישראלי הנך עדיין האפוטרופוס הטבעי של ילדיך, יחד עם אמם, למרות הגירושין, ולמרות שלה הוענקה המשמורת, אמנת האג תחול כאן. במידה וקיימת הפרה של הסדר ראייה מפאת חטיפה, הרי שאמנת האג יעילה ביותר בהבטחת החזרתם של הילדים לישראל.

כן! בימ"ש בישראל מוסמך לנקוט בפעולת ענישה נגד הורה שסירב לשתף פעולה להנפקת דרכון ישראלי עבור ילדו הקטין ללא הצדקה ולהטיל עליו לשאת בהוצאות המשפט.

במקרה זה תוכלי לפנות לבימ"ש בבקשה להורות למשרד הפנים להנפיק דרכון עבור בנך. ההליך יינקט נגד בעלך לשעבר ונגד משרד הפנים. אם לאחר שמיעת עמדתם של הצדדים, ישתכנע בימ"ש כי אין הצדקה להגבלת חופש תנועתו של בנך, הוא יוכל להורות למשרד הפנים להנפיק דרכון לקטין למרות  התנגדותו של אביו לכך.

כן! אתה יכול להגיש תביעה להחזרת הילדים שלכם לארה"ב, עפ"י אמנת האג, הואיל וכאבא שלהם, יש לך זכויות הוריות, ומשמורת משפטית (בהבדל ממשמורת פיזית), ביחס לילדים, הן עפ"י הדין האמריקאי, והן עפ"י הדין הישראלי.

עפ"י החוק האמריקאי, יש לאב אחריות הורית משותפת או משמורת משפטית, יחד עם האם, כאשר עפ"י חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, תשכ"ב-1962, האחריות ההורית קרוייה אפוטרופסות טבעית.

בתי המשפט בישראל מכירים בכך שהקשר בין סבים לנכדים הינו חיוני וכי ניתוקו של הקשר עלול לפגוע בטובת הילד, ואף לגרום לו נזק נפשי והתפתחותי. על פי המצב החקיקתי כיום, לסבים יש זכות לתבוע זכויות קשר עם נכדיהם. יחד עם זאת, ביהמ"ש מייחס משקל רב לאוטונומיה של ההורים ויבדוק כל מקרה לגופו. לרוב מה שיכריע הינה השאלה האם הקשר/חידוש הקשר עם הסבים משרת את טובת הנכד הקטין, שהינו עקרון על, ביחס להכרעות בעניין קטינים.

לרוב התשובה תהיה תלוייה בתסקיר/חוות דעת שתוגש לבימ"ש ע"י אנשי המקצוע (עו"ס, פסיכולוג וכיוב'), ובהתרשמות שלהם מן הקשר בין הסבים לילדים  ומן הסכסוך המשפחתי. בתיק שהתנהל בבימ"ש לעניני משפחה בחיפה ב-2017 בין אם לבין סבים, דיווחו רשויות הרווחה על מחלוקת קשה והמליצו כי הילדים ייפגשו את הסבים במסגרת מפוקחת, במרכז קשר למשך שלושה חודשים.

עקרונית כן. אין ספק כי הורים, שהינם האפוטרופוסים הטבעיים של ילדיהם, זכאים לקבל החלטות בקשר לילדים, לרבות ביחס לקשרים שלהם עם אחרים. במקרים בהם קיימת מחלוקת בין הורים וסבים, לעיתים ייטב אם הילדים לא ייקלעו למריבה ביניהם, ויימנע מהם "קונפליקט נאמנויות".

אתה רשאי להגיש לבית המשפט למשפחה, בקשה דחופה ואף לצרף אליה את הוריך, כמבקשים (יחד אתך) בבקשה לאשר את הנסיעה של הבת הקטינה שלך לארה"ב, לארה"ב, לביקור לפרק זמן קצוב, למטרת ביקור משפחתי, ולבקש כי הילדה תישמע ע"י עו"ס ביחידת הסיוע הסמוכה לבית המשפט. הואיל ומדובר בילדה בגיל העשרה, לפיכך, לדעתה יינתן משקל רב, אם יימצא כי היא בוגרת מספיק,  כדי לבטא עמדה עצמאית וברורה. עפ"י האמנה בדבר זכויות הילד, לבת שלך יש זכות לשמור על קשר משמעותי עם בני משפחה מורחבת (הסבים). אם ביהמ"ש יתרשם כי הנסיעה עולה בקנה אחד עם הרצון של בתך המתבגרת, ומגשים את טובתה, יש לך סיכוייים טובים להצליח למרות ההתנגדות של גרושתך, בנסיבות העניין.

כל עוד המפגשים בין סבים לבין נכדים עולים בקנה אחד עם טובת הילדים, יהיה קשה לגרום לביטולם. לבית משפט נתון שיקול דעת רחב להתערב ו/או להגביל ו/או לפקח ואף להורות על הפסקת המפגשים מתוך ראיית טובת הילדים.

עלייך להגיש בקשה ליישוב סכסוך ובמסגרתה בקשה דחופה לבית משפט למשפחה למתן היתר לקטינה, להשתתף בתחרות בחו"ל. אם בימ"ש יגיע למסקנה שטובתה של הילדה הינה לנסוע לתחרות, וכי היא מעוניינת בכך, וזוהי דעתה העצמאית והכנה, אזי, הבקשה תתקבל, בהעדר סיבה עניינית אשר שוללת זאת.

עלייך להגיש בקשה לבית משפט למשפחה לתת צו שמורה לבית החולים לבצע את הניתוח על בסיס ההסכמה שלך בלבד, יהיה עלייך לצרף לבקשה שלך מסמכים רלבנטיים מבית החולים ותצהיר שמתייחס לחוסר האפשרות שלך ליצור קשר עם האב, לרבות נסיונות כושלים לעשות כן.

עליכם להגיש בקשה ליישוב סכסוך לבית המשפט למשפחה באזור מגורי הנכדים, ובמסגרת תיק זה, לבקש סעד דחוף בענין ביקור הנכדים בבית המלון' אשר בו תתארחו. בית המשפט יורה ליחידת הסיוע לקיים פגישה בינכם לבין הכלה לשעבר, אמם של הנכדים. אם הפגישה תיצלח תוכלו לגבש הסכם, ואם לא, אז תצטרכו להמשיך ולנקוט בהליך משפטי.

כן!  עפ"י האמנה הבינלאומית בדבר זכויות הילד, משנת 1989, אשר חלה  על ישראל, משנת 1991, המדינות החברות מחוייבות לכבד את זכותו של ילד לשמור על זהותו, לרבות שמו וקשריו המשפחתיים, כפי שהללו הוכרו על פי חוק, ללא התערבות בלתי חוקית. ישראל מחוייבת לכבד זכות מוגנת לשימור וטיפוח זהות, מורשת, תרבות, ויחסים עם  בני משפחה, עפ"י האמנה הבינלאומית בדבר זכויות הילד, ובכלל זה, קשר בין נכדים לבין הסבים שלהם, אשר הינם חלק בלתי נפרד מן המשפחה הגרעינית שלהם.

כן! בשנים האחרונות חלה התקדמות בהכרה בזכויות של סבים, לקשר עם הנכדים שלהם. זכויות סבים להסדרי ראיה עם נכדיהם התפתחו, בתחילה, על ידי בתי המשפט, עד שהוכנסו והוכרו במפורש, ע"י הכנסת, בסעיף 28ב' (א) לחוק הכשרות המשפטית התשכ"ב-1962, בנוסף להכרה בחוק, בזכויות העצמאיות של ילדים (כאן-הנכדים שלכם).

כן! ישנן סיבות ונסיבות, אשר מצדיקות את התערבותו של בית המשפט, באוטונומיה ההורית, וזאת, למען זכויות הילד וטובת הילד. למרות משקלה הרב של האוטונומיה ההורית, אין מדובר בזכות מוחלטת, כפי שנקבע ע"י בית המשפט העליון, בע"א 2266/93 פלוני נ' פלוני: "זכות ההורים אינה זכות מוחלטת. זכותם של ההורים היא יחסית והיא מוגבלת על-ידי זכויות הילד וטובתו".

עליך להוכיח כי אתה צאצא של אביך, באמצעות הגשת בקשה לבית המשפט למשפחה בישראל, להורות על עריכת בדיקה לזיהוי גנטי על פי חוק מידע גנטי התשס"א-2000. אביך יכול להצטרף לתביעה. אם תוצאת הבדיקה תהיה חיובית, ותימצא התאמה גנטית, אזי ביהמ"ש ייתן פסק דין הצהרתי, ויתאפשר ע"י כך, להוכיח את זכאותך לעלות לישראל, עפ"י חוק השבות, תש"י-1950, לאור יהדותו של אביך.

לא! בחודש אפריל 2020 קבע בית משפט מחוזי בערכאת ערעור, כי משרד הפנים לא יהיה רשאי לרשום אם נוספת, כהורה. הדין הישראלי אינו מכיר בהורות משולשת. שם נדון מקרה שבו זוג הביא שני ילדים לעולם מזרע של הגבר וביצית של אשה נוספת, שלאחר מכן, הפכה להיות בת הזוג של האשה (שנשאה את ההריונות).

זאת, למרות שהשלושה חתמו על "הסכם בין הורים", שבו צויין במפורש כי שתי הנשים מנהלות קשר זוגי ביניהן, וכי לאשה שתרמה את הביציות יש זכות להחליט בכל הקשור לילדים, ביהמ"ש קבע כי אמנם על ההורים לכבד את ההסכם שנחתם, וכי עליהם לקבל את הסכמתה של תורמת הביצית, ביחס לכל החלטה שקשורה לחינוכם או בריאותם של הילדים ובנוגע למקום מגוריהם, בהתאם למה שנקבע בהסכם, אך מבחינה משפטית לא יהיה לתורמת הביציות מעמד, כאמם של הילדים, בכל הקשור לזכויות וחובות שהדין קובע (כגון ביחס לדיני ירושה, ביטוח לאומי, דיני מיסים ועוד), כי לילדים יש רק שני הורים.

כן! עלייך לפנות לבית המשפט לענייני משפחה, ולבקש הכרה בבת הזוג שלך, כהורה, של התינוק שלך, וזאת, כדי שהיא תוכל להציג "תעודה ציבורית" לצורך רישומה כאם, עפ"י חוק מרשם האוכלוסין, תשכ"ה-1965 (סעיף 19ב), תעודה שכזו יכולה להיות צו אימוץ, או צו הורות פסיקתי.

בתי המשפט בישראל קבעו כי ההכרעה בסוגיית ההחזקה של בעל חיים לאחר פרידה, מתקבלת על פי השיקול הרחב של "טובת החיה", וכי הגישה הרואה בבעל חיים קניין/רכוש אינה עולה בקנה אחד עם ראיית בעלי החיים בחברה המערבית המודרנית היום. המשפט הישראלי, מעניק שיקול דעת לשופט להחליט עפ"י אמות מידה כגון תום לב, צדק, סבירות, וכדו'.

כך, ביוני 2020 בבית משפט לענייני משפחה בירושלים נדחתה תביעה של גבר לקבל משמורת משותפת על הכלבים עם גרושתו. נקבע שם, כי בחינת השיקול הרחב של "טובת החיה", דורשת את הישארות הכלבים בחזקת האישה לאור הנתק הממושך בינם לבין התובע, שהוא כיום כמו "אדם זר" עבורם.

השיקול המכריע יהיה שיקול "טובת הילד". בית המשפט העליון פסק כי ההחלטה אם קשר מתמשך של הילד עם ההורים הביולוגיים שלו עולה בקנה אחד עם "טובת הילד", תיעשה לאחר הערכת הנושאים האלה: (א) צרכיו של הקטין ורצונותיו; (ב) מערכת היחסים הקיימת בין הקטין ובין הוריו הביולוגיים; (ג) היכולת של ההורים הביולוגיים להתגבר על "קשר הדם" ולאפשר לקטין להשתקם במשפחתו המאמצת.

כאשר לא מתקיים קשר כלשהו בין הקטין ובין הוריו הביולוגיים, האימוץ נחשב ל"סגור". כאשר נשמרת מידה מסוימת של קשר בין הקטין ובין הוריו הביולוגיים, האימוץ נחשב ל"פתוח".

כאשר הורה מבוגר מגיע למצב, שבו אין הוא מסוגל לנהל את ענייניו בכוחות עצמו, ילדו הבגיר יכול להגיש בקשה לביהמ"ש למנות אותו להיות האפוטרופוס של הורהו. ילד בגיר, שהתמנה להיות אפוטרופוס של הורהו, רשאי לפעול אך ורק לטובת הורהו, ולא לתועלתו האישית, גם אם מעורבות בכך זכויותיו העתידיות מכח ירושה. אם המינוי ייעשה, האפוטרופוס יצטרך להגיש בקשה למתן הוראות מבית המשפט, או בקשה למתן היתר למכירת רכושו של ההורה, באם תתרחשנה נסיבות שיצדיקו זאת. כמו למשל שיש צורך להכניס את ההורה המבוגר לבית אבות והכרחי לממן מעבר שכזה, באמצעות מכירת נכס. כאשר בית המשפט מאשר מכירת מקרקעין במסגרת תיק אפוטרופסות, הוא מוודא, שזכויותיו של האדם חסר הכשרות המשפטית, מובטחות, בעיקר בכל הנוגע לרישום זכויותיו של אותו אדם, בכל נכס מקרקעין או חלק מנכס מקרקעין שנרכש למענו.

לא ! מינוי אפוטרופוס על גופו ורכושו של אדם, לפי חוק הכשרות והאפוטרופסות -1962 איננו הופך אותו לפסול דין באופן אוטומטי . כדי שאדם יהפוך לפסול דין דרושה הכרזה שיפוטית נוספת/נפרדת. נושא זה נדון ,בחודש8/07 בפס"ד של ביהמ"ש למשפחה בחיפה , אשר קיים את צוואתה של אשה ישישה בת -97 ,שנכתבה מספר שבועות לאחר שהתמנה עבורה אפוטרופוס, על פי בקשתה , וזאת כדי לאפשר לה התנתק מהשפעתם של מכריה, אשר איתם הסתכסכה .

המנוחה , אלמנה בלי ילדים ומשפחה, אשר התגוררה בבית אבות,וכתבה את צוואתה השנייה והאחרונה ,בכתב ידה, השאירה את כל רכושה למדינת ישראל . אומנם על פי צוואתה המוקדמת יותר,המנוחה התכוונה להוריש את רכושה למכריה ,אלא שהם החלו להשתלט על משאביה הכספיים ולכן היא החליטה להתנתק מהם.

כן ! חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות – 1962 , קובע שבית משפט יכול למנות אפוטרופסות לעובר, אשר יכול לייצג את העובר ולשמור על זכויותיו . דוגמא לשימוש במנגנון זה היא, כאשר אישה רווקה נכנסת להריון מגבר שעזב או מתעתד לעזוב את הארץ. בית המשפט יכול להתבקש למנות אפוטרופוס לעובר, כדי למנוע מן האב המיועד לצאת את הארץ ,באמצעות צו עיכוב יציאה מן הארץ . לאחר הלידה, האם יכולה להגיש תביעה לבית המשפט לעינייני משפחה, למתן פס"ד הצהרתי שיכריז כי אותו גבר הוא אביו של הוולד . יצויין שהכרזת אבהות היא תנאי הכרחי לפסיקת מזונות, לזכות התינוק.

ושיקול דעת למנות למען הילד, משמורן נוסף, על מנת לסייע לאפוטרופוס הטבעי במילוי תפקידו . קרוב משפחה עשוי להיות מועמד לתפקיד המשמורן הנוסף של הילד.