תחומי עיסוק

נישואין וגירושין

עמוד הבית / תחומי עיסוק / נישואין וגירושין

המשרד מטפל בנישואים אזרחיים / התאזרחות, בין היתר, טיפול משפטי וליווי אדמיניסטרטיבי וייצוג בפני משרד הפנים בעניין רישום נישואין לקראת התאזרחות.

כמו כן, המשרד מטפל בגירושין / גירושים אזרחיים, בין היתר, הגשת תביעות/ כתבי הגנה בענייני גירושין; ניהול תיקי גירושין. טיפול בגירושים אזרחיים/התרת נישואים בין בני דתות שונות.


רוצים להתייעץ איתנו

בנושא נישואין וגירושין?

 

התקשרו למספר 050-4848484

או השאירו פרטים.


תוכן מקצועי

ראה הכל

שאלות ותשובות

כמה דיינים נדרשים להחליט האם לבית הדין הרבני יש סמכות לדון בעניין אשר נטען שהינו חלק בלתי נפרד מתביעת הגירושין, שהוגשה לבית הדין?

נישואין וגירושין גירושין בין יהודים

ניתן להסתפק בדיין אחד.

האם על אותו הרכב בביה"ד הרבני חלה חובה לשבת בדין, בכל הדיונים בתיק, נדון בבית הדין הרבני?

נישואין וגירושין גירושין בין יהודים

 

 

כן! שאם לא כן הדבר יהווה עילה לביטול פסק הדין, כפי שביהמ"ש העליון פסק בשנת 2004. שם, ביהמ"ש העליון ביטל פסק דין, שניתן ע"י בית הדין הרבני בפתח תקווה, משום שהרכב הדיינים שהחל בשמיעת הוכחות בתיק התחלף במהלך ישיבות הדיון בתיק.

האם תיתכן בציבור הדתי עמדה המצדדת בעריכת נישואים אזרחיים?

נישואין וגירושין נישואין בישראל

 

כן.  אחד הטיעונים המרכזיים התומכים בקיום נישואים אזרחיים בין יהודים מתמקד ברעיון לפיו נישואים אזרחיים מונעים, בפועל, או מפחיתים שכיחות מקרים של "ממזרות" עפ"י ההלכה.

בעלי ואני מנהלים תביעת גירושין בבית הדין הרבני. אני מיוצגת על ידי טוען רבני. בכל פעם שאני נפגשת עמו לשיחה על דרכי פעולה ותגובה אפשריות בתיק, ישנן בינינו הסכמות והבנות, אולם כאשר אנו נכנסים לאולם הדיונים בבית המשפט, הוא מתעלם מכל מה שסיכמנו עליו לפני כן, ומשתיק אותי אם אני מנסה להתערב בדבריו ולכוון אותו חזרה לדברים עליהם הוסכם מראש בינינו. אני שוקלת להחליף ייצוג, אבל ברצוני להתלונן עליו בכל מקרה. האם תיפול תלונתי על אוזן קשבת?

נישואין וגירושין גירושין בין יהודים

על פי כללי הטוענים הרבניים (סדרי דין בבית הדין המשמעתי), משנת 1999, ניתן להגיש קובלנה נגד טוען רבני. ובית הדין המשמעתי יחליט האם הקובלנה נגד הטוען הרבני הינה מוצדקת, ומהו הצעד המשמעתי, שיש לנקוט בו נגד אותו טוען רבני, אם בכלל.

במקרה בו אם מוסלמית איבדה את המשמורת על בתה הקטינה, בהחלטת בית דין שרעי, לטובת משפחת בעלה המנוח, מפני שנישאה בשנית לגבר אלים, כיצד על אם זו לנהוג, במידה והיא מעוניינת להתראות ביתר תכיפות עם בתה הקטינה מנישואיה הראשונים?

משמורת, הסדרי ראייה וקשר מאבק על משמורת

בהנחה והאם מעוניינת להישאר נשואה לבעלה הנוכחי, באפשרותה לערער על החלטת בית הדין השרעי להעניק את המשמורת על הקטינה למשפחת האב המנוח. במידה והאם הפסידה/תפסיד בערעור לבית הדין השרעי לערעורים, אפשרות אחרת העומדת בפניה היא להגיש תביעה להרחבת הסדרי ראייה.

בחודש יולי 2005, בג"צ דחה עתירה של אם מוסלמית וסירב להתערב בקביעותיו של בית הדין השרעי לערעורים אשר קבע כי משמורת הקטינה בת השבע תהא בידי משפחת בעלה המנוח, מכיוון שבעלה החדש של האם מסכן בהתנהגותו את בטחונה של הילדה, אם תתגורר יחד עמו ועם אמה ביחידה המשפחתית החדשה. ברם, בג"צ הורה כי התיק יוחזר לבית הדין השרעי לערעורים לדיון בהרחבת הסדרי הראייה של האם העותרת עם הקטינה.

האם ניתן להסתפק בפסק דין לגירושין, שניתן על ידי בית דין של הכנסייה היוונית אורתודוכסית בישראל, כדי להינשא שוב בארצות הברית, שם מתגורר אחד הצדדים?

נישואין וגירושין גירושין בין נוצרים

על פסק דין לגירושין, שניתן בישראל, לשאת חותמת "אפוסטיל", כדי להיחשב כמסמך אמיתי. ישראל וארצות הברית חתומות על אמנה בינלאומית, על פיה שתי המדינות מכירות באמיתות מסמכים הדדיים הנושאים חותמת "אפוסטיל". בנוסף, אם פסק הדין לגירושין ניתן על ידי בית דין מוסמך, אזי, הואיל וישראל וארה"ב מכירות בפסקי דין הדדיים, פסק הדין שניתן בישראל יוכר בארצות הברית.

עם זאת, הצורך בניהול הליכים משפטיים נוספים כלשהם, לשם הכרה בפסק הדין, תלוי בחוקי המדינה בארצות הברית, שם מתגורר הצד המעוניין, וכן בחוקי המדינה בה אותו צד מתעתד להינשא שוב.

הגשתי בקשה ליישוב סכסוך, לאחר שבעלי הודיע לי שהוא לא מעונין להישאר נשוי לי, ועבר להתגורר בבית מלון. הוא השאיר לי את הרכב שאני עושה בו שימוש, עבורי ועבור הילדים, מאז תחילת נישואינו, אבל הרכב רשום על שם החברה, שהוא משמש כמנכ"ל שלה. אני חוששת שהרכב יילקח ממני, באופן חד צדדי. איך ניתן למנוע את זה?

נישואין וגירושין דרכי פעולה לאישה במשפט גירושין

 

 

בפרק הזמן שבו מתבררת בקשה ליישוב סכסוך, אין להגיש תביעות של צד נגד משנהו, אולם, כאשר מדובר בעניינים דחופים, כמו הבטחת השימוש ברכב, שאת זקוקה לו, כצורך בסיסי, כדי להסיע את ילדייך הקטינים, וכחלק מרמת החיים שלך, ניתן, עפ"י התקנות להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה (הוראת שעה), תשע"ו-2016, (תקנה מס' 10), להגיש בקשה לבית המשפט להסדרת השימוש שלך ברכב, ושמירה על המצב הקיים, כחלק מן החיוב של בעלך במזונותיכם. כמו כן, ניתן לבקש מבימ"ש שיינתן צו זמני, אשר יימנע ויאסור על הוצאת הרכב, מחזקתך, עד להחלטה אחרת.

בעלי עזב את הבית, בהפגנתיות, ניתק מגע, והשאיר אותי לבד עם שני ילדינו הקטנים. אני לא עובדת ואין לי איך לשלם שכר דירה. כיצד באפשרותי לפעול?

משמורת, הסדרי ראייה וקשר סמכות בעניין משמורת

 עלייך להגיש לבית המשפט בקשה ליישוב סכסוך. לך ולבעלך, תיקבע פגישה ביחידת הסיוע שליד בית המשפט למשפחה, כדי לנסות וליישב את המחלוקת ביניכם. אם לא תצליחו להגיע להסכמה, או שהוא לא יתייצב, תוכלי להגיש תביעה בענין מזונותייך, ומזונות הקטינים, ובכלל זה, בקשה למזונות זמניים.

קודם לכן, במסגרת תיק יישוב הסכסוך, את רשאית להגיש בקשות דחופות , כגון למזונות זמניים עבורך ועבור הילדים, ובכלל זה, לחייב את בעלך להשתתף/לשלם במלואם את דמי השכירות, עבור הדירה.

האם בימ"ש בישראל יכיר באופן אוטומט בפסק דין לגירושין שניתן בין שני אזרחים ישראלים ויהודים, אשר נתן בימ"ש אזרחי בחו"ל, הכולל עניינים של פירוק שיתוף ברכוש, משמורת, ומזונות, כאשר הצדדים מתגוררים בחו"ל ולאחד מהם אזרחות זרה נוספת מלבד היותו אזרח ישראלי?

נישואין וגירושין גירושין בחו״ל - הכרה בארץ

לא! בימ"ש בישראל הדן בבקשה לאכיפת פסק דין חוץ יכיר בו, אך ורק אם הוא עולה בקנה אחד עם הוראותיו של חוק אכיפת פסקי חוץ (1958). אחת הדרישות העיקריות בחוק זה, היא כי לביהמ"ש הזר (בחו"ל) היתה סמכות ליתן את פסק הדין. כאשר מקום המושב של אחד הצדדים הוא בישראל, ולא בחו"ל, אזי, על פי כללי המשפט הבינלאומי הפרטי הנהוגים בישראל, לביהמ"ש הזר אין סמכות ליתן פסק דין על נושאים אחרים מלבד הגירושין האזרחיים. אם הצדדים שוהים באופן זמני בחו"ל, מפני שהצד בעל האזרחות הישראלית בלבד, נסע לשם למטרת לימודים או בשליחות מטעם העבודה, ולצדדים רכוש בישראל, אזי, מקום מושבו של בעל האזרחות הישראלית בלבד, ייחשב כישראל.

אשתי ואני נפרדנו לאחרונה. הגשתי תביעה לגירושין. אחת הסיבות לפירוק נישואינו היא נטיותיה והעדפותיה המיניות של אשתי. יש לנו שתי בנות בגיל ההתבגרות בנמצאות במשמורת משותפת של שנינו, אולם, כעת, הוענקה לאשתי משמורת זמנית לגבי שתי הבנות על ידי בית הדין הרבני. בית הדין הרבני לכאורה התעלם מנטייתה המינית של אשתי, מכך שיש לה בת זוג קבועה, אשר לנה בדירתה, ומהעובדה כי בנותיי הינן בגיל העשרה. אני חושש שלמצב עניינים זה תהיינה השלכות שליליות על גיבוש זהותן המינית של הבנות. אני מניח, כי יעבור זמן מה עד שתינתן החלטה סופית בעניין המשמורת, מפני שעלי ועל אשתי לעבור בדיקת מסוגלות הורית, ושנינו מתכוונים להיאבק באופן נמרץ על מנת לקבל את המשמורת. האם אוכל לערער על ההחלטה בנושא המשמורת הזמנית שניתנה על ידי בית הדין הרבני?

משמורת, הסדרי ראייה וקשר שיקולי בית המשפט

 

כן! קיימת אפשרות לעתור לביטול החלטת בית הדין הרבני, ע"י הגשת בקשה לבית הדין האזורי אשר נתן את ההחלטה הנ"ל. אפשרות אחרת היא להגיש לבית הדין הרבני הגדול לערעורים בירושלים, בקשה למתן רשות לערער על החלטת בית הדין האזורי. כמו כן, רצוי להגיש במקביל בקשה לעיכוב ביצוע החלטתו של בית הדין, עד למתן החלטה בערעור, באם הרשות לערער תינתן, ועד להכרעה בערעור.

הגשתי תביעה לגירושין בבית הדין הרבני נגד בעלי, מפני שהוא בוגד בי. הוא השאיר לי מכתב בו הוא חירף וגידף אותי, ואמר שאני אהיה עגונה, וכי הוא מתכנן לצאת למסע מסביב לעולם עם המאהבת שלו. האם באפשרותי למנוע זאת ממנו?

נישואין וגירושין גירושין בין יהודים

כן! עפ"י חוק בתי דין דתיים (כפיית ציות ודרכי דיון), משנת 1956, אם בית הדין מגיע למסקנה, כי האשה הביאה ראיות מספיקות להוכחת מעשה ניאוף של בעלה, וקיים סיכוי טוב לכך שהיא תצליח בתביעתה לגירושין בבית הדין, אזי, רשאי בית הדין להורות גם על עיכוב יציאתו של הבעל מן הארץ, אם קיים "חשש ממשי" שיציאתו לחו"ל תגרום לעיגונה של האשה כתוצאה מכך.

האם העובדה שבני זוג חתמו על הסכם גירושין בבית דין רבני, הכולל הסכמה בנושא משמורת ילדיהם הקטינים, מעניקה סמכות אוטומטית לבית הדין הרבני לדון בעתיד בנושא המשמורת אם תתגלע מחלוקת בין ההורים?

משמורת, הסדרי ראייה וקשר סמכות בעניין משמורת

לא. ישנן שתי דרכים בהן בית דין קונה סמכות לדון במשמורת הילדים. האחת, כאשר נושא המשמורת נכרך לתביעת הגירושין המוגשת לבית הדין, בהתאם לחוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין), תשי"ג-1953, ובתנאי שלא הוגשה קודם לכן תביעה למשמורת קטינים לבית המשפט לענייני משפחה. יוער, כי על תביעת הגירושין להיות כנה, ועל הכריכה להיעשות כדין ולהיות כנה אף היא בכדי שסמכות ביה"ד תחול.

הדרך השנייה, להקניית הסמכות לביה"ד הינה מכוח הסכמה של הצדדים להתדיין בפני ביה"ד בעניין זה, עפ"י סעיף 9 לחוק בתי דין רבניים. הסכמת הצדדים להקנות סמכות לבית הדין, כאן בעניין משמורת הילדים, יכולה להיות מפורשת או משתמעת. אולם, כדי להקנות לבית הדין הרבני סמכות להמשיך ולדון בעניין משמורת הקטינים בעתיד, דהיינו "סמכות נמשכת" צריך שבית הדין ידון באופן מהותי לגופה של תביעת המשמורת.

האם אשה שתובעת, מטעמים טקטיים, שלום בית (בבי"ד רבני), ותובעת מזונות (בבימ"ש) עשוייה לזכות במזונות, למרות שבעלה הגיש כנגדה תביעת גירושין?

מזונות לאישה נשואה

 

 

כן! הגשת תביעת גירושין, ע"י בעל, אין בה, כשלעצמה, כדי לשלול או כדי לגרוע מזכותה של אשה למזונות. אשה זכאית למזונות מבעלה, כפועל יוצא מנישואיהם, אלא אם בעלה מצליח להוכיח עילה מוכרת עפ"י דין, לשלילת זכאותה.

ברצוני לנקוט בהליכי גירושין נגד בעלי, לו נישאתי בטקס אזרחי בקפריסין. שנינו רשומים כיהודים בתעודות הזהות שלנו, אבל גיליתי לאחרונה שאני נוצרייה. היכן וכיצד עלי לפעול?

נישואין וגירושין גירושין (דתות מעורבות)

 

יהיה עלייך להגיש תביעה להתרת נישואייך מבעלך בבית המשפט לענייני משפחה באזור מגוריכם או באזור מקום המגורים המשותף האחרון שלך ושל בעלך, במידה ואינכם מתגוררים יחד. במידת הצורך תידרשי להגיש חוות דעת של בתי הדין הדתיים הרלוונטיים (בית הדין הרבני, בית הדין של העדה הנוצרית וכיוב'). סגן בית המשפט לענייני משפחה יכריע בשאלת הסמכות של בית המשפט לדון בעניינכם. יהיה עלייך להגיש תיעוד ואף ראיות לגבי הרקע הדתי שלך, לרבות לגבי דתם של הורייך והורי הורייך. גם בעלך יידרש לספק מידע זה. על פי רוב, במקרה של נישואים "מעורבים" של בני דתות שונות הסמכות לדון בהתרתם תהיה בידי בית המשפט לענייני משפחה.

בן הזוג שלי לשעבר הבטיח להינשא לי. נרשמנו במועצה הדתית לנישואין, הזמנו כיבוד ואולם ושלחנו הזמנות. יומיים לפני המועד של החתונה, בן הזוג שלי שלח לי הסכם ממון. אני סירבתי לחתום על ההסכם, והוא לא הגיע לחתונה. האם יש לי סיכוי בתביעה נגדו?

נישואין וגירושין נישואין בישראל

כן. במקרה דומה התקבלה תביעה של בת זוג, במקרה דומה לשלך, ונפסק בשתי ערכאות, (בימ"ש מחוזי+בימ"ש עליון), כי על בן הזוג לפצות את בת הזוג על הפרת הבטחת נישואים.

בית המשפט העליון שדן בערעור שבן הזוג הגיש על פסק הדין של ביהמ"ש המחוזי, (שפסק לטובת בת הזוג), ציין כי בית המשפט המחוזי, בערכאה קודמת  קבע מפורשות, כי הבעל המיועד (שם-המערער) לא התנה את הנישואין בחתימה של הכלה המיועדת על הסכם הממון, כמו במקרה שלך שתיארת, וכי בעמדה זו מחזיק גם בית המשפט העליון. כלומר, אין בסירוב לחתום על הסכם ממון, הפרה של תנאי מתנאי ההסכמה לנישואין.  

הבטחתי לחברה שלי להינשא לה, אבל היא התנהגה באופן אלים כלפיי. עכשיו היא תובעת אותי בבית משפט על הפרת הבטחת נישואים. האם יש לתביעה שלה סיכוי?

נישואין וגירושין נישואין בישראל

כנראה שלא. בפני ביהמ"ש הובא מקרה שבו שניים הכירו בזמן לימודים משותפים, ניהלו מערכת יחסים 3 שנים, ניתנה הבטחה ע"י בן הזוג כי יינשאו בתוך שנה, הם עברו להתגורר יחד, ולאחר מכן הוא חזר בו,

לטענתו כי היא היתה אלימה כלפיו והוא  התחרט.

במקרה זה החליט בית המשפט כי ניתנה הבטחה להתחתן אבל מצד שני מצא כי דחיית ביצוע ההתחייבות על ידי החתן המיועד עקב התנהגותה האלימה והאובססיבית של התובעת וחוסר רצונה לקבל טיפול הייתה מוצדקת.

חתמתי על הסכם גירושין עם אשתי לשעבר, על פיו התחייבתי להעניק סכום כסף משמעותי, לבן שלנו, כאשר הוא יינשא. אולם, לאחר גירושינו, גרושתי הסיתה את הבן נגדי, בניגוד להתחייבותה בהסכם, לגרום לילדיי לנהוג כלפיי, כאביהם, בכבוד. בני ניתק איתי כל קשר, וכעת הוא וגרושתי דורשים את הכסף, על פי ההסכם. האם יש לי דרך להתנגד לכך?

נישואין וגירושין גירושין בין יהודים

כן! עליך להגיש תביעה בבימ"ש או בבי"ד, ולבקש לבטל את הסעיפים הרלבנטיים בהסכם הגירושין, בגלל הפרה, ולחילופין לעתור לפרשנות ההסכם, לאור ההתנהגות הנפסדת כלפיך, אשר מנוגדת להסכם.  על פי סעיף 25 (א) לחוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג-1973:"חוזה יפורש לפי אומד דעתם של הצדדים, כפי שהוא משתמע מתוך החוזה ומנסיבות העניין…".

אם לפי לשון או רוח ההסכם ביניכם,  הותנה בפירוש כי מתן הכספים לבן, תלוי בהתנהגותה של גרושתך ו/או בהתנהגות הבן ואם בהסכם יש הסכמה/התחייבות שגרושתך תגדל את בנך לכיבוד אביו, לפיכך אם מתרחשת הפרה של תנאים אלה, אזי בכפוף להוכחת טענה זו, ההתחייבות הכספית שקיבלת על עצמך ניתנת לביטול. במילים אחרות, ההתחייבות שלך לתת מתנה כספית לבן שלך, ניתנת לביטול, לנוכח הפרת התחייבות מצד גרושתך ו/או לנוכח יחס מחפיר מצד בנך.

ביני ובין בעלי מתנהל משפט בבית הדין הרבני. בדיון שהתקיים שם, נכחו רק שני דיינים במקום שלושה. אני הסכמתי לקיום הדיון בהרכב חסר. בדיון ניתנה החלטה לרעתי. האם אני יכולה לערער ולטעון נגד חוקיות הרכב הדיינים, או כנגד סמכות בית הדין?

נישואין וגירושין גירושין (דתות זהות)

סיכויי הערעור קלושים. אם ניתנה הסכמה לדיון בפני הרכב של שניים, ולאחר שניתנה החלטה שלא נשאה חן בעינייך, את החלטת לטעון כנגד חוקיות הרכב הדיינים, ואף לכפור בסמכות בית הדין, בנסיבות אלה, את מושתקת, ולא יינתן לך להעלות טענות, הן כנגד סמכות בית הדין, הואיל וטענה זו לא נטענה מלכתחילה, והן כנגד ההרכב החסר של הדיינים, הואיל וניתנה מצידך הסכמה לקיום הדיון בהרכב חסר. כך נקבע בענין דומה, ע"י בית המשפט העליון.

גרושתי הגישה נגדי תביעה בבית משפט לענייני משפחה, בענין פירוש הסכם הגירושים שנחתם בינינו. לאחר כמה החלטות שניתנו, ע"י בית המשפט, אני מרגיש, בדיעבד, שהיה עדיף מבחינתי, כי העניין יתברר בבית דין רבני. האם אני רשאי כיום, לטעון לחוסר סמכות, של בית המשפט למשפחה, לדון בתיק?

נישואין וגירושין גירושין בין יהודים

לא! אם מתנהל הליך, ולא ניצלת את ההזדמנות הראשונה, בתחילתו, לטעון כי לבית המשפט למשפחה אין סמכות, אינך רשאי בעיצומו של ההליך ולאחר שכבר התקיימו דיונים בתיק, וניתנו החלטות, להשמיע טענה של חוסר סמכות, וכל זאת, בגלל שהחלטות של ביהמ"ש למשפחה, אינן לטעמך.

חתמתי על הסכם גירושין עם אשתי לשעבר בבית דין רבני, שם גם התגרשנו. יש בינינו מחלוקת כיום, בקשר לפרשנות ההסכם ואני הגשתי בקשה בעניין זה, לבית דין רבני. גרושתי הגיעה לדיון, שהתקיים בבית הדין, ונקבע דיון נוסף. לאחר מכן, היא הגישה תביעה לבית משפט למשפחה, באותו עניין. איך עליי לפעול?

נישואין וגירושין גירושין בין יהודים

באפשרותך לטעון לחוסר סמכות של בית המשפט למשפחה, ולבקש לדחות על הסף את התביעה שלה בבימ"ש למשפחה, מטעם זה. אילו גרושתך לא היתה רוצה להתדיין בבית דין רבני, היה עליה להעלות טענה של חוסר סמכות, בהזדמנות הראשונה.

בית המשפט העליון קבע בעבר, בעניין דומה, כי אם בעל דין משתתף בהליך ושותק בענין סמכות בית דין רבני, כי אז "ההזדמנות הראשונה" לטעון נגד סמכות בית הדין, חלפה והוחמצה, ושתיקתו עשוייה להתפרש כהסכמה.

בעלי ואני, שנינו יהודים, נקלענו למשבר בנישואינו. אנחנו מעוניינים להתגרש. כיום הוא ממשיך להתגורר בישראל, ואילו אני עברתי להתגורר באוסטרליה. אף אחד מאיתנו לא מעוניין לנסוע למדינה בה מתגורר הצד האחר, כדי להתגרש. האם יש אפשרות שנתגרש מבלי שצד אחד ייאלץ לטוס למדינה בה מתגורר הצד השני?

נישואין וגירושין גירושין (דתות זהות)

כן! הדבר בהחלט אפשרי. הסמכות לדון בעניין הגירושין שלכם נתונה לבית הדין הרבני. לצורך כך, יהיה עליכם לערוך ולחתום על הסכם גירושין, שיוגש לבית הדין הרבני בישראל, לשם אישור ומתן פסק דין לגירושין. ניתן לציין בהסכם כי הגט ייכתב בישראל, אבל יימסר לך (האשה) באוסטרליה, באמצעות שליח מיוחד מטעם בית דין הרבני. באופן זה, אף אחד מכם לא ייאלץ לטוס מקצה אחד של העולם למישנהו, כדי לתת/לקבל את הגט.

אני יהודי ישראלי, ונישאתי לאשה לא יהודייה, אזרחית אוקראינה, אשר היכרתי, באתר היכרויות באינטרנט. נישאנו בנישואים אזרחיים בקפריסין. למרות שנישואיי נרשמו בישראל, במשרד הפנים, אף על פי כן, הבקשה שלי למתן אשרה עבור אשתי לא טופלה, וכאשר היא ניסתה להיכנס לישראל, סורבה כניסתה. החלטנו להתגרש, ואין לנו ילדים ו/או רכוש משותף. כיצד עלינו לפעול, כדי להתגרש?

נישואין וגירושין גירושין (דתות מעורבות)

ההסכמה של שני צדדים, להתרת נישואיכם, מהווה סיבה/עילה מוכרת בחוק, לגירושין אזרחיים. עליכם להגיש בקשה משותפת להתרת נישואים, בבית משפט למשפחה בישראל, אשר הינו בעל הסמכות לדון בהתרת נישואיהם של זוגות בני דתות שונות. יהיה עליך להציג הסכמה בכתב של אשתך לסיום נישואיכם, ורצוי אף שייערך ביניכם הסכם בכתב, להתרת נישואיכם, שייחתם ויאושר בשתי המדינות (כאן-ישראל ואוקראינה).

אשתי ואני יהודים וברצוננו להתגרש. אשתי מתגוררת בישראל ואני בחו"ל. אינני יכול להגיע לישראל, בגלל חשש למעצר/מאסר. האם בכל זאת, יש אפשרות להתגרש בישראל, בהעדרי?

נישואין וגירושין גירושין בין יהודים

כן! ניתן להתגרש בהסכמה, עפ"י הדין הדתי, גם כאשר אחד מן הצדדים מתגורר בחו"ל, ואינו מגיע לישראל. לצורך זה מתמנה ע"י הבעל, בחו"ל, שליח להולכת הגט ומסירתו לאשה, בפרוצדורה מיוחדת. ניתן לפנות למשרדנו, בענין ביצוע ההליך.

האם גירושים חד מיניים אפשריים בישראל?

נישואין וגירושין הליך של גירושים אזרחיים

כן! למרות שאין אפשרות חוקית להינשא בנישואים חד מיניים בישראל, קיימת בכל זאת, אפשרות להתיר נישואים כאלה. כך, בשנת 2012, ניתן פסק דין להתרת נישואים בבימ"ש למשפחה בישראל (מחוז תל אביב). יצויין, כי ניתן לרשום נישואים חד מיניים שנערכו בחו"ל, במשרד הפנים ולקבל הכרה רישמית של המדינה, בנישואים אלה.

התחתנתי בנישואים חד מיניים, לבן הזוג שלי, בחו"ל. שנינו יהודים. נישואינו נרשמו במשרד הפנים בישראל. האם ישנה דרך לסיים את מערכת הנישואים שלנו בישראל, באופן רישמי?

נישואין וגירושין גירושין בין יהודים

כן! יש באפשרותם של בני זוג חד מיניים שנישאו בחו"ל, במדינה אשר מאפשרת נישואים חד מיניים, מבחינה חוקית, להתגרש באמצעות גירושים אזרחיים בישראל. בנובמבר 2012 ביהמ"ש למשפחה בתל אביב, נתן פסק דין להתרת נישואים, ביחס לשני גברים שנישאו בנישואים חד מיניים בקנדה, והדגיש כי בית המשפט יעשה שימוש בסמכות הטבועה הנתונה לו, ויורה על התרת הנישואין, הואיל ובנסיבות אלה, כאשר בית הדין הרבני נעדר סמכות לדון בתביעה ובכל מקרה אינו הפורום הנאות לדון בה, חובה על השופט היושב בדין להפעיל את הסמכות הנתונה לו ולהיעתר לבני הזוג ולהורות על התרת נישואיהם.

לעומת זאת, אילו מקרה שכזה היה נדון בבית הדין הרבני, ייתכן שהיה ניתן פסק דין הצהרתי, בדבר בטלות הנישואים מלכתחילה, או במילים אחרות, בדבר היותם חסרי תוקף, כדי "לשחרר" את הצדדים זה מזה, ועל מנת לרשום את מעמדם במרשם האוכלוסין.

האם ניתן לאכוף הסכם גירושין או חלק ממנו?

הסכמים בענין גירושין

הסכם גירושין חייב להיערך בכתב, ולהיות מאושר ע"י בית הדין הרבני או בית המשפט לעינייני משפחה.

לאחר אישור ההסכם, במידה ואחד הצדדים אינו ממלא אחר הוראות ההסכם, למשל: אם אב אינו משלם מזונות לילדו , אזי ניתן לפנות ללישכת ההוצאה לפועל ולפעול לגביית תשלום דמי המזונות, ואף לנקוט הליכים כנגד החייב.

בהתייחס ליהודים- בית המשפט מאשר את כל סעיפי ההסכם, מלבד הסעיפים שמתייחסים להסכמת הצדדים להתגרש ,שכן לבית הדין הרבני יש סמכות ייחודית, בעניין גירושין בין שני יהודים, ועל כן לאחר אישור ההסכם יוגש ההסכם לבית הדין הרבני, לשם מתן פס"ד לגירושין.

את ההסכמה לגירושין לא ניתן לאכוף, משום שאז עלול הדבר לפגום בתוקפו ובכשרותו של הגט. גט כשר, רק אם ניתן בהסכמה ומרצון חופשי.

הסדרי ראיית ילדים למשל , לא ניתן לאכוף באמצעות לישכת ההוצאה לפועל ובחוק ההוצאה לפועל- 1967, יש הוראות מפורשות שאוסרות נקיטת הליכים לאכיפת הסדרי ראיה.

חלוקת רכוש- ניתנת לאכיפה למשל ע"י כך שאחד מן הצדדים או שניהם פונים לביהמ"ש ומבקשים כי יתמנה כונס נכסים לשם ביצוע פירוק שיתוף וחלוקת רכוש בין בני הזוג.

האם כל אזרח יכול להתחתן במדינת ישראל ?

נישואין וגירושין נישואין בישראל

לא ! רק בני זוג אשר משתייכים לאותה עדה דתית ובלבד שמדובר בעדה דתית מוכרת בישראל כגון: יהודי-יהודיה , מוסלמי-מוסלמיה , דרוזי-דרוזית וכיו"ב,יכולים להינשא בישראל, אולם כאשר מדובר בבני זוג , אשר למשל, משתייכים לדתות שונות, הרי שאין הסדר במשפט הישראלי אשר מאפשר ומכיר בזכותם של כאלה ואחרים להינשא. כמו כן, אין גם שלילה של זכותם להינשא .

במלים אחרות ,להלכה,קיימת בישראל זכות חוקתית להתחתן, אולם, למעשה,אין היא חלה על לכל אזרח . זהו מצב בלתי נסבל, אנכרוניסטי ואבסורדי אשר אין הדעת סובלת , במדינה מתוקנת .נעשו נסיונות להעמיד במבחן את ההכרה בזכות לנישואין, בבית המשפט העליון בירושלים, אך עד היום ניסיונות אלה נעקפו ונעדפו. הואיל ואין אפשרות לערוך נישואין אזרחיים בישראל, משום כך, עשרות אם לא מאות אלפי תושבים ואזרחים ישראלים, אינם יכולים להינשא בישראל, או שאינם יכולים להינשא בטקס שברצונם להינשא בו. אזרחים שעלו לישראל מבריה"מ לשעבר, הם הנפגעים העיקריים מאנומליה משפטית זו . בהקשר זה, לדוגמא, חסר דת או אדם המשתייך לעדה דתית שאינה מוכרת בישראל , אינו יכול להינשא בישראל ,אלא חייב לחפש בחו"ל פיתרונים .

כמו כן, יהודים חילוניים ,אשר מעוניינים להימנע מעריכת טקס נישואין דתי מסורתי, נאלצים אף הם לצאת לחו"ל, כדי להינשא, בטקס שחוקיותו מפוקפקת. זאת ועוד, גבר יהודי , שהוא "ממזר", אינו יכול להתחתן עם אישה יהודיה בישראל, בהתאם לדין הדתי ,ויכול רק להינשא בטקס אזרחי בחו"ל, בנישואין, אשר הינם מחוסרי תוקף ,עפ"י הדין הישראלי, על אף שנישואין אלה נרשמים במשרד הפנים, מה שהופך אותי ל"חוקיים" , למראית עין.

דילוג לתוכן