זכויות רכושיות

כן!  נכסי קריירה ומוניטין מהווים "נכס בר שיתוף" וחלק מהרכוש המשותף של בני הזוג.

בעבר שיטת המשפט בארה"ב נקטה עמדה נוקשה כלפי התנהגות שלילית קיצונית, מצד בעלים, כלפי נשותיהם, בכך שהיתה קיימת נטייה במערכת המשפט האמריקאית להקטין את חלקו של בעל ברכוש המשותף כגון בבית המשפחה, ואף הוטל על בעל, לעיתים, חיוב במזונות עבור אשתו, לאחר גירושיהם. ברם, כיום, מדינות מעטות בארה"ב "מענישות" כספית את הצד הפוגע, למרות שעדיין קיימת נטייה לפצות כספית בן זוג/בת זוג, אשר נפגע מהתעללות נפשית ע"י הצד האחר.

השוואה בין שיטת המשפט הישראלית לבין השיטה האמריקאית נערכה בנושא זה,  במסגרת דיון בבימ"ש למשפחה בירושלים. בימ"ש הפעיל בהתאם את שיקול דעתו, כדי לבחון האם קיימות נסיבות מיוחדות המצדיקות חלוקה לא שוויונית של רכושם המשותף של הצדדים, כפי שטענה לכך האשה. במקרה זה, האשה טענה כי בעלה נהג התעלל בה רגשית ופיזית, ותבעה בגין כך חלק גדול יותר ברכוש המשותף. הכלל הבסיסי בישראל לעניין חלוקת הרכוש המשותף הוא עקרון השוויון, קרי, מחצית לכל אחד מהצדדים. במקרה זה, האשה לא הצליחה להוכיח קיום התעללות מצד בעלה, במידה הנדרשת ע"י ביהמ"ש, לשם הפחתת חלקו של הבעל ברכוש המשותף. ברם, כן עלה בידה של האשה למנוע מן הבעל שיתוף בזכויות הפנסיה שלה, בעניין אחר שאף נדון במסגרת תביעה זו.

כן! במסגרת תביעה לפירוק שיתוף, ובתנאי שהוגשה עתירה בענין זה,  ביהמ"ש יכול גם להורות כי הבעל יעביר לאשה מחצית מדמי השכירות של דירה נוספת המצויה בבעלות הצדדים.

לא! אם בני הזוג נישאו משנת 1974 ואילך, הרי שעל פי חוק יחסי ממון בין בני זוג (1973), יש לשני בני הזוג זכויות שוות ברכוש שהצטבר, במהלך שנות נישואיהם, אלא אם כן מדובר בנכסים שניתנו במתנה או בירושה, או שנחתם הסכם ממון, אשר אושר בבימ"ש והוציא נכס או יותר ממכלול רכושם המשותף. למרות שלבימ"ש קיים שיקול דעת לסטות מהוראות החוק הנ"ל ולבצע חלוקה שאיננה שוויונית בין הצדדים, בהתקיים נסיבות מיוחדות לכך, הרי שאין בימ"ש רשאי לעשות כן כאשר מדובר בנכס דלא ניידי הרשום בבעלות משותפת של שני הצדדים. זאת, מפני שהרישום על שמם של הצדדים משקף זכויות קניניות, אשר הצדדים התכוונו והסכימו על כך שהנכס יהיה בבעלות שניהם, בחלקים שווים.

עפ"י חוק יחסי ממון בין בני זוג (1973) הבעל זכאי למחצית זכויות הפנסיה של אשתו, המתייחסות לתקופה בה בני הזוג חיו יחד כזוג נשוי. ברם, החוק מעניק לביהמ"ש שיקול דעת לסטות מנוסחה זו, ולבצע חלוקה לא שוויונית, כאשר קיימות נסיבות מיוחדות, ואם האשה מוכיחה כי הבעל קיבל הכנסות לאורך שנים, ללא הנהלת חשבונות מסודרת, ומבלי שהן הגיעו לידי האשה. במקרה זה, רשאי ביהמ"ש להקטין את חלקו של הבעל בזכויות הפנסיה הקשורות לעבודתה של האשה, או אף לקבוע כי הוא אינו זכאי לכל חלק בהן.

בפרק הזמן שבו מתבררת בקשה ליישוב סכסוך, אין להגיש תביעות של צד נגד משנהו, אולם, כאשר מדובר בעניינים דחופים, כמו הבטחת השימוש ברכב, שאת זקוקה לו, כצורך בסיסי, כדי להסיע את ילדייך הקטינים, וכחלק מרמת החיים שלך, ניתן, עפ"י התקנות להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה (הוראת שעה), תשע"ו-2016, (תקנה מס' 10), להגיש בקשה לבית המשפט להסדרת השימוש שלך ברכב, ושמירה על המצב הקיים, כחלק מן החיוב של בעלך במזונותיכם. כמו כן, ניתן לבקש מבימ"ש שיינתן צו זמני, אשר יימנע ויאסור על הוצאת הרכב, מחזקתך, עד להחלטה אחרת.

לא! זאת, אלא אם כן, האשה מוכיחה כי מערכת היחסים ביניהם היתה מערכת יחסים של ידועים בציבור, וכי היתה כוונה משותפת לצדדים כי יחלקו את הנכסים שצברו במשך אותה תקופה בה התגוררו יחד. בימ"ש למשפחה במחוז תל- אביב דחה תביעה של אשה למתן פסק דין הצהרתי, לפיו היא והחבר  שלה לשעבר ידועים בציבור, וכי היא זכאית למחצית הזכויות הרכושיות שצבר במהלך מערכת היחסים ביניהם, וזאת משום שהיא לא הוכיחה שהם היו ידועים בציבור.

לא! בין אם מדובר במערכת נישואים יציבה, ובין אם מדובר בבני זוג המצויים במשבר, כך או כך, רכוש שאחד מהם קיבל בירושה, במהלך תקופת הנישואין או קודם לכן, נותר קניינו של מי שקיבל אותו בלבד, ואין רואים בו, חלק מן הרכוש המשותף, של בני הזוג, ולצד השני אין בירושה זו, זכות או חלק כלשהו.

כן- אשתך צודקת חלקית, בכפוף לתנאים וסייגים מסוימים. התיקון שנעשה בחוק יחסי ממון בין בני זוג, תשל"ג-1973, בחודש נובמבר 2008, מתייחס לזוגות שנישאו מיום 1.1.74 ואילך, ומצויים בהליך של גירושין, או לזוגות שנישואיהם התפרקו.

לפני התיקון לחוק, לא ניתן היה לחלק רכוש משותף לפני פקיעת הנישואין (עקב גט או מוות), אלא אם כן שני הצדדים הסכימו לכך או כאשר הנכסים לחלוקה נרשמו על שם שניהם במשותף. לאחר התיקון לחוק, ניתן לפרק שיתוף ולחלק רכוש גם בנכסים משותפים שנרשמו על שם אחד מבין הצדדים, לפני שניתן גט, בחלוף שנה מן היום שבו אחד הצדדים נקט בהליך משפטי של גירושין או חלוקת רכוש, או, לחלופין, גם מבלי שננקטו הליכים משפטיים בפועל, כאשר הצדדים היו פרודים זה מזה לפחות 9 חודשים או שנישואיהם התפרקו.

עפ"י החוק לחלוקת חיסכון פנסיוני בין בני זוג שנפרדו, תשע"ד-2014, עלייך לפנות, באופן ישיר, לגופים המשלמים (את הפנסיה לבעלך לשעבר) או לעו"ד שמתמחה בדיני משפחה, ולהגיש באמצעותו, בקשה לרישום פסק הדין, בגופים המשלמים, אשר בהם מתנהלים חסכונותיו הפנסיוניים, על מנת שתתבצע חלוקה פ"י היקף זכויותייך (באחוזים), מתוך כלל זכויותיו.

כן! אמנם  הוראות החוק נכנסו לתוקף בפברואר 2015, אולם הן חלות באופן רטרואקטיבי, גם ביחס לפסקי דין והסכמים שנחתמו בני זוג שנפרדו, לפני כניסת החוק לתוקף.

קודם כל, צריך להגדיר את החלק היחסי אשר מגיע לך, כבת זוג לשעבר, בזכויות של בן זוגך לשעבר, ולאחר מכן, במועד הפרישה משולם החלק היחסי שלך, מן הפנסיה של בן זוגך לשעבר ומועבר ישירות לחשבון הבנק שלך. 

כן! בחוק לחלוקת חיסכון פנסיוני בין בני זוג שנפרדו, תשע"ד-2014, קיים מנגנון שונה ביחס להסדרי חיסכון המבוססים על צבירת זכויות, כגון הסדרי פנסיה תקציבית, קרנות פנסיה ותיקות או קופות גמל ישנות, וזאת, על מנת למנוע פגיעה בזכויות הפנסיוניות. כך שנעשית הבחנה בין כספים זמינים לבין זכויות או עתידיות. כך, נקבע מנגנון של ניהול משותף של הכספים החל ממועד הפירוד ועד למועד, אשר בו מגיע החוסך לגיל פרישה, כאשר בתקופה זו החוסך איננו רשאי לבצע פעולות מהותיות בחשבון שלו, ללא קבלת הסכמת בן/בת הזוג לשעבר לכך.

כן! החוק לחלוקת חיסכון פנסיוני בין בני זוג שנפרדו, תשע"ד-2014, מסדיר את חלוקת הכספים בין בני זוג, באופן שבו בן/בת זוג לשעבר יהיו זכאים לקבל את חלקם היחסי בחיסכון הפנסיוני של בן הזוג שלהם לשעבר, החל ממועד נישואיהם ועד למועד שבו נפרדו זה מזה.

פסק הדין צריך לכלול את כל הנתונים הבאים: פרטי זיהוי מלאים של העמית המבוטח בקרן (שם פרטי, שם משפחה, מספר ת.ז.), פרטי בן הזוג לשעבר (שם פרטי, שם משפחה, מספר ת.ז.), פירוט "התקופה המשותפת", מועד הפירוד ביניכם, פירוט "השיעור המשותף", ופירוט "השיעור להעברה" מתוך הקצבה. מומלץ להיוועץ בעורך דין לצורך ביצוע התהליך.

לא! אין לאשתך לשעבר תלוש פנסיה נפרד ואין חישוב מס עצמאי. מס הכנסה וביטוח לאומי מנוכים מסך כל הקצבה (לפני החלוקה ביניכם) וזאת, בהתאם לשיעורי המס החלים על המבוטח, כלומר עליך, בלבד.

פסק דין, אשר נתן תוקף משפטי להסכם גירושין, ובמסגרתו לחלוקת זכויות פנסיה, לפני יום 6/2/2015 (מועד הכניסה לתוקף של החוק לחלוקת חיסכון פנסיוני בין בני זוג שנפרדו, תשע"ד-2014), אינו עומד, בדרך כלל, בהוראות ובכללים הקבועים בחוק הפנסיוני. לפיכך, כדי שקרן הפנסיה תוכל לפעול בהתאם להוראות פסק הדין, יש לפנות לבית המשפט, אשר נתן את פסק הדין ולהגיש בקשה להתאים את פסק הדין לדרישות החוק ואז להגישו לקרן הפנסיה, כדי שתתבצע חלוקה בהתאם.

החלק היחסי של בן/ת הזוג לשעבר בקצבה של גרושתך ייגזר מהקצבה שלה, נטו. כלומר, מסך כל הקצבה מנכים את כל ניכויי החובה של אשתך לשעבר (מס הכנסה, ביטוח לאומי ומס בריאות) אם קיימים, והנטו הנותר יחולק באופן יחסי בין אשתך לשעבר, המבוטחת, לבינך, בעלה לשעבר.

כן! אמנם, בדרך כלל, בתי משפט אינם נוהגים לבטל ו"לפתוח" הסכמי גירושים, אך אם תצליחי להוכיח שבעלך לשעבר ידע על המיזוג הצפוי של החברה שלו, ועל עליית ערך המניות הצפוייה, משום כך, והסתיר זאת ממך ביודעין, וכי אילו היית יודעת על כך, היית נוהגת אחרת, בהסכם, כי אז, תוכלי להצליח בתביעה, ביחס למניות שערכן "קפץ", כתוצאה מהסתרת המידע.

באפשרותך לפנות לבית המשפט לעניני משפחה, במסגרת התביעה הרכושית שמתנהלת שם, בינך לבין אשתך, ולעתור למתן צו, שיתיר לך לשפץ את הדירה ולהשכיר אותה. אם בקשתך תתקבל, ביהמ"ש ככל הנראה ימנה כונס/י נכסים, לצורך ניהול הנכס, ובכלל זה השיפוץ והשכרת הדירה.

בתי המשפט בישראל קבעו כי ההכרעה בסוגיית ההחזקה של בעל חיים לאחר פרידה, מתקבלת על פי השיקול הרחב של "טובת החיה", וכי הגישה הרואה בבעל חיים קניין/רכוש אינה עולה בקנה אחד עם ראיית בעלי החיים בחברה המערבית המודרנית היום. המשפט הישראלי, מעניק שיקול דעת לשופט להחליט עפ"י אמות מידה כגון תום לב, צדק, סבירות, וכדו'.

כך, ביוני 2020 בבית משפט לענייני משפחה בירושלים נדחתה תביעה של גבר לקבל משמורת משותפת על הכלבים עם גרושתו. נקבע שם, כי בחינת השיקול הרחב של "טובת החיה", דורשת את הישארות הכלבים בחזקת האישה לאור הנתק הממושך בינם לבין התובע, שהוא כיום כמו "אדם זר" עבורם.

סיכויי ההצלחה תלויים בראיות שיש לך להוכחת טענותייך, שלא היה לך רצון חופשי וכי היית שרוייה במצוקה ולחץ בעת החתימה על ההסכם, וכי מצבך הכלכלי הורע, לאחר מכן. בעניין דומה שנדון בבימ"ש לענייני משפחה בחיפה ביולי 2020, נדחתה בקשה דומה לביטול הסכם מתנה, הואיל ומהראיות שם עלה שהתובעת ידעה היטב מה משמעות המסמך שחתמה עליו, והואיל והיא לא הוכיחה הרעה במצבה הכלכלי, ובימ"ש קבע שם, כי התביעה לא הייתה מוגשת אלמלא היה פורץ סכסוך בין הצדדים.

אם אשתך הפירה תנאי כלשהו בהסכם ביניכם, אתה רשאי לתבוע ויכול לטעון להפרת ההסכם בבית המשפט, ולנסות לבטל את ההסכם בגלל ההפרה שלה. לעומת זאת, אם בית המשפט ימצא שאשתך לא הפירה את ההסכם אלא שרצונך נובע מן המשבר שמתחולל ביניכם, במצב זה בית המשפט צפוי לדחות את התביעה שלך. בפסק דין שניתן בבימ"ש לענייני משפחה בחיפה באוגוסט 2020, בעניין דומה, נקבע ברוח זו, ונאמר כי ״פרידה או הרעה ביחסי הצדדים אינה עילת ביטול״.

כן!! בית המשפט המחוזי בחיפה קיבל (דצמבר 2020) ערעור שהגישה אישה שהפסידה חצי מהבית שרכש בעלה בתקופת הנישואים. בבית המשפט למשפחה נקבע כי מדובר בבית ששייך לחברה של הבעל ולפיכך לא נכלל ברכוש המשותף. אולם בערעור נקבע כי הבית נרכש באופן אישי על ידי הבעל, מתוך הכנסות עבודה שנחשבות לכספים משותפים, ולפיכך האישה זכאית למחצית משוויו.

כן!! שאלה זו עלתה בבית הדין לעבודה (דצמבר 2020) בית הדין הארצי לענייני עבודה, בהרכב 3 שופטים, קבע כי יש לראות במי שקיים את שלושת התנאים הבאים כזכאי לפיצויי פיטורים לפי החוק: ויתור מצד העובד על מקום עבודתו, מעבר למקום מגורי בן הזוג המרוחק, וקיום מגורים משותפים. בית הדין קבע כי מרכז הכובד שלו בכל הקשור לזכאות בני זוג אינו מחובר לסטטוס מסוים, וכי אין מקום לשוני רלבנטי בין עובדים שהתפטרו בשל נישואיהם לבין עובדים שהתפטרו בשל היותם ידועים בציבור.

כן! בן זוג יכול להגיש תביעה כנגד בן זוגו האחר, אשר מכר בלא ידיעתו את דירתם המשותפת, אשר היתה רשומה על שם בן הזוג המוכר. התביעה תוגש גם נגד רוכש הדירה, והיא מיועדת לבטל את רישום הזכויות על שם הרוכש, או למנוע את רישום הזכויות על שם הרוכש, לפי העניין. באם רוכש הדירה פעל בתום לב, אזי עלול להתעורר קושי בביטול רכישת הדירה, אולם אם רוכש הדירה הינו קרוב משפחה של המוכר, הרי שמתעורר ספק בקשר לתום ליבו של הרוכש. בסוגיה זו נקבע ע"י ביהמ"ש העליון, כי "כאשר מדובר בדירת מגורים, והצד השלישי יודע, כי למי שהנכס רשום על שמו, יש בת זוג או בן זוג הדרים עימו, מתהפכת ההנחה, ועל צד ג' לבדוק, מעבר לרישום, מה זכויותיו של בן הזוג או בת הזוג המתגורר בדירת המגורים".

כן. הסכם ממון מאפשר לבני זוג להגדיר ולקבוע את מהות היחסים שלהם וכן מהו רכוש משותף ומהו רכוש שאין לגביו שיתוף. הסכם שכזה נועד לפשט עניינים, במצב של פרידה של אחד ממישנהו . ללא הסכם, תהיה ידועה בציבור זכאית ל – % 50 מרכוש שנרכש במהלך החיים המשותפים, עם בן זוגה וזאת בתנאי שהיא תוכיח מעמד זה ותזכה להכרה בכך מצד ביהמ"ש. לעומת זאת עריכת הסכם עשוייה יכול להגן על אינטרסים עיסקיים וכלכליים של בן זוג שמעוניין בכך, כדי לחסוך מחלוקות בעתיד. כמו כן בהסכם, בני זוג רשאים וזכאים להחליט בין היתר, כי לגבי נכס מסויים יחולו ביניהם שיעורי בעלות לא שיוויוניים, וזאת למשל לנוכח יחסי השקעה שונים ביניהם בנכס מסויים.

ידועה בציבור ,אשר חיה עם בן זוג לחיים, ללא נישואין יכולה להבטיח את זכותה למזונות בתקופת החיים המשותפים או לאחר הפרידה, באמצעות הסכם שייערך וייחתם בין בני הזוג, אשר מגדיר את יחסי הזוגיות שלהם כ'ידועים בציבור' .בהסכם לחיי משפחה,שכזה ניתן לכלול תנאי,בדבר חיובו של בן הזוג במזונות חברתו לחיים .לעומת זאת במידה ולא ייחתם הסכם בין בני הזוג אזי ,שמורה לבת הזוג הזכות להגיש ,בכל עת,תביעה להכרה במעמדה כידועה בציבור,ובד בבד תביעת מזונות,כפועל יוצא ממעמדה,ומן החיוב המפורש או המשתמע של בן זוג,לשאת במזונותיה .