הסכמים

נראה שכן. זאת, משום שעל הסירוב להיות הגיוני בנסיבות העניין. ניתוח פלסטי קוסמטי אינו ניתוח לשם הצלת חיים, והסכמה צריכה להתקבל לפני קיומו, מראש, על פי המצוין בהסכם הגירושין. ברם, אם, למשל, הסכם הגירושין היתנה את הסכמת האב בהכנת חוות דעת רפואית מתאימה, ופסיכולוג היה מביע דעה מקצועית לפיה, הנערה עלולה לסבול מנזק רגשי חמור אם לא תנותח, אזי המצב היה שונה.

ככלל, בתי המשפט למשפחה נוטים להימנע מאכיפת סעיפי שיפוי בהסכמי גירושין. זאת, משום שביהמ"ש העליון הטיל הגבלה על אכיפת סעיפי שיפוי, בקובעו שוב ושוב, תנאי שכזה בהסכם, יופעל, רק אם מצבה הכלכלי של האם מבוסס, אחרת הטלת שיפוי עלולה להיות על חשבון הילדים כתוצאה מן ההרעה או ההכבדה הכספית שתוטל על אמם.

ברם, המצב שונה כאשר צד שלישי, למשל ערב, מגיש תביעה. למרות שבתי המשפט למשפחה, אשר קמו באמצע שנות ה-90 חדלו לאשר ערבויות של צדדים שלישיים לשיפוי אחד הצדדים, במקרה של הפרת הסכם גירושין, בתי משפט יאכפו ערבויות מעין אלה, שכבר אושרו ע"י בימ"ש, והפכו לחלק מפסקי דין לגירושין. בהתאם לכך, אב שנתבע להגדלת מזונות המהווה הפרה של הסכם גירושין, יוכל לנקוט הליכים משפטיים נגד נותני הערבות להסכם.  האב יוכל לבקש מביהמ"ש, להורות על הערב/ים לשלם את הפרשי המזונות, שהוטלו עליו בערבות התביעה להגדלת דמי המזונות שהגישו הקטינים.

עפ"י החוק לחלוקת חיסכון פנסיוני בין בני זוג שנפרדו, תשע"ד-2014, עלייך לפנות, באופן ישיר, לגופים המשלמים (את הפנסיה לבעלך לשעבר) או לעו"ד שמתמחה בדיני משפחה, ולהגיש באמצעותו, בקשה לרישום פסק הדין, בגופים המשלמים, אשר בהם מתנהלים חסכונותיו הפנסיוניים, על מנת שתתבצע חלוקה פ"י היקף זכויותייך (באחוזים), מתוך כלל זכויותיו.

כן! בחוק לחלוקת חיסכון פנסיוני בין בני זוג שנפרדו, תשע"ד-2014, קיים מנגנון שונה ביחס להסדרי חיסכון המבוססים על צבירת זכויות, כגון הסדרי פנסיה תקציבית, קרנות פנסיה ותיקות או קופות גמל ישנות, וזאת, על מנת למנוע פגיעה בזכויות הפנסיוניות. כך שנעשית הבחנה בין כספים זמינים לבין זכויות או עתידיות. כך, נקבע מנגנון של ניהול משותף של הכספים החל ממועד הפירוד ועד למועד, אשר בו מגיע החוסך לגיל פרישה, כאשר בתקופה זו החוסך איננו רשאי לבצע פעולות מהותיות בחשבון שלו, ללא קבלת הסכמת בן/בת הזוג לשעבר לכך.

לא! אין לאשתך לשעבר תלוש פנסיה נפרד ואין חישוב מס עצמאי. מס הכנסה וביטוח לאומי מנוכים מסך כל הקצבה (לפני החלוקה ביניכם) וזאת, בהתאם לשיעורי המס החלים על המבוטח, כלומר עליך, בלבד.

פסק דין, אשר נתן תוקף משפטי להסכם גירושין, ובמסגרתו לחלוקת זכויות פנסיה, לפני יום 6/2/2015 (מועד הכניסה לתוקף של החוק לחלוקת חיסכון פנסיוני בין בני זוג שנפרדו, תשע"ד-2014), אינו עומד, בדרך כלל, בהוראות ובכללים הקבועים בחוק הפנסיוני. לפיכך, כדי שקרן הפנסיה תוכל לפעול בהתאם להוראות פסק הדין, יש לפנות לבית המשפט, אשר נתן את פסק הדין ולהגיש בקשה להתאים את פסק הדין לדרישות החוק ואז להגישו לקרן הפנסיה, כדי שתתבצע חלוקה בהתאם.

כן! בתנאי שתצליח להוכיח, בבית הדין הרבני, כי הבן שלך הינו בחזקת "בן מרדן". בפסיקה עניפה בעניין ילדים מרדניים ובענין התנהגות מחפירה, שניתנה ע"י בית הדין הרבני, נקבע כי ייתכנו מקרים אשר בהם, יינתן לאב פטור מתשלום דמי מזונות, וזאת, במקרים קיצוניים, של ניכור בלתי מוצדק.

כן! עליך להגיש תביעה בבימ"ש או בבי"ד, ולבקש לבטל את הסעיפים הרלבנטיים בהסכם הגירושין, בגלל הפרה, ולחילופין לעתור לפרשנות ההסכם, לאור ההתנהגות הנפסדת כלפיך, אשר מנוגדת להסכם.  על פי סעיף 25 (א) לחוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג-1973:"חוזה יפורש לפי אומד דעתם של הצדדים, כפי שהוא משתמע מתוך החוזה ומנסיבות העניין…".

אם לפי לשון או רוח ההסכם ביניכם,  הותנה בפירוש כי מתן הכספים לבן, תלוי בהתנהגותה של גרושתך ו/או בהתנהגות הבן ואם בהסכם יש הסכמה/התחייבות שגרושתך תגדל את בנך לכיבוד אביו, לפיכך אם מתרחשת הפרה של תנאים אלה, אזי בכפוף להוכחת טענה זו, ההתחייבות הכספית שקיבלת על עצמך ניתנת לביטול. במילים אחרות, ההתחייבות שלך לתת מתנה כספית לבן שלך, ניתנת לביטול, לנוכח הפרת התחייבות מצד גרושתך ו/או לנוכח יחס מחפיר מצד בנך.

לא! אם מתנהל הליך, ולא ניצלת את ההזדמנות הראשונה, בתחילתו, לטעון כי לבית המשפט למשפחה אין סמכות, אינך רשאי בעיצומו של ההליך ולאחר שכבר התקיימו דיונים בתיק, וניתנו החלטות, להשמיע טענה של חוסר סמכות, וכל זאת, בגלל שהחלטות של ביהמ"ש למשפחה, אינן לטעמך.

באפשרותך לטעון לחוסר סמכות של בית המשפט למשפחה, ולבקש לדחות על הסף את התביעה שלה בבימ"ש למשפחה, מטעם זה. אילו גרושתך לא היתה רוצה להתדיין בבית דין רבני, היה עליה להעלות טענה של חוסר סמכות, בהזדמנות הראשונה.

בית המשפט העליון קבע בעבר, בעניין דומה, כי אם בעל דין משתתף בהליך ושותק בענין סמכות בית דין רבני, כי אז "ההזדמנות הראשונה" לטעון נגד סמכות בית הדין, חלפה והוחמצה, ושתיקתו עשוייה להתפרש כהסכמה.