חטיפת והגירת ילדים

כן! במקרה שנדון בביהמ"ש לענייני משפחה בתל אביב, האם, שהיתה גיורת, חתמה על הסכם גירושין, שאושר ע"י בית דין רבני אזורי, ושאוחד לתוך פסק הדין שניתן ע"י ביה"ד. בהסכם המקורי שנחתם ע"י הצדדים נכתב, שביהמ"ש לענייני משפחה ידון בכל סכסוך עתידי שיתגלע בין הצדדים. ואולם, לפני שההסכם אושר ע"י ערכאה שיפוטית, הוא שונה בכתב יד, באופן שהמילים "ביהמ"ש לענייני משפחה" הוחלפו ע"י המילים "ביה"ד הרבני". שני הצדדים חתמו על השינוי, אך האישה לא היתה מיוצגת אז ע"י עורך דין, בעוד שבעלה היה מיוצג. בהסכם נכתב גם, שאם האישה תרצה להגר לחו"ל עם הילדים, שאלת המשמורת בכללותה תיפתח לדיון מחודש.

מאוחר יותר, הילדים הגישו בביהמ"ש לענייני משפחה תביעת הגירה עצמאית, באמצעות אמם, כאפוטרופוס הטבעי שלהם. האב טען, שביהמ"ש לענייני משפחה היה חסר סמכות לדון בתביעה, ושהסמכות היתה נתונה לביה"ד הרבני.

בהחליטו לטובת הילדים, ביהמ"ש לענייני משפחה פסק, שלילדים היתה זכות חוקתית להגיש תביעה עצמאית משל עצמם, ושהם לא היו מנועים מלעשות זאת בגלל הסכם הגירושין שנחתם ע"י הוריהם, שבו נכתב כי סכסוכים בעניין הילדים יידונו ע"י ביה"ד הרבני.

הערת העורך:

ההחלטה שנויה במחלוקת מכמה טעמים. האחד, ילדים שגילאיהם 5 ו – 7 הם צעירים מכדי להיות מסוגלים לגבש דעה עצמאית משל עצמם בנושא הגירה. השני, למרות שהזכות להגיש תביעה היא זכות חוקתית, ולמרות שהזכות להגר היא חלק מחופש הבחירה ומחופש התנועה של כל אדם, אף על פי כן, הזכות של קטין רך בשנים להגר, איננה זכות יסוד, אלא היא זכות נגזרת מזכותו של הורהו המשמורן להגר, ואין זכות זו גוברת על זכויות היסוד של אב להיפגש עם ילדיו ולקיים עימם קשר שוטף.

כן! אתה יכול להגיש בעת ובעונה אחת שתי תביעות בבית המשפט לענייני משפחה שבתחום שיפוטו מתגוררת בתך – אחת מהן היא תביעת משמורת, והתביעה השניה היא תביעת הגירה. יש להדגיש כי רצונותיו ודעותיו של קטין שהוא בן 10 שנים לפחות, הינן בעלות משקל על ההחלטה של בית המשפט בנושאי המשמורת וההגירה.

במקרים הנדירים בהם לבית הדין הרבני מוקנית סמכות לתת הוראות ביחס למעבר או הגירה של קטינים לחו"ל, ביד"ר יראה על פי רוב את "טובת הקטין" בהישארותו בישראל, שם צרכיו הרוחניים, הדתיים והחינוכיים ימולאו כראוי. יחד עם זאת, אם הקטין הנו בגיל הרך, כלומר מתחת לגיל 6, מקובל להשאיר אותו עם אמו, גם אם היא מעתיקה את מקום מגוריה לחו"ל. זאת, בתנאי שהאם תבטיח כי הקטין יוחזר לישראל בזמן בו יתחיל ללמוד בבית הספר. במקרה שהובא בפני בית הדין הרבני אכן נקבע כי במקרה בו האם תיתן ערובה להבטחת החזרתו של הקטין לישראל, כאשר תגיע שעתו להתחיל את לימודיו בבית הספר, האב לא יוכל להתנגד לבקשת האם להעתיק מקום מגורים לחו"ל.

באופן עקרוני ביהמ"ש לענייני משפחה נוטה להתחשב בדעתו של קטין מעל גיל 10, בשים לב ליכולתו השכלית והתפתחותו הנפשית בהתאמה לגילו. כמו כן, ביהמ"ש בוחן את השאלה האם הקטין הוסת על ידי אחד מהוריו, ובאם התשובה לכך חיובית הדבר נלקח על ידיו בחשבון.

כן, ישנן סיבות לחשוש, גם אם ביהמ"ש יתיר לקטין להעתיק את מקום מגוריו לחו"ל. זאת משום שההורה הנפגע-במקרה זה האב- יוכל לערער לביהמ"ש המחוזי ולבקש לעכב את יישום ההיתר, עד לבירור העניין במסגרת הערעור. יחד עם זאת, ביהמ"ש רשאי לסרב לבקשת העיכוב, כפי שנהג ביהמ"ש המחוזי בתל אביב בפס"ד משנת 1999. באותה פרשה, דחה ביהמ"ש המחוזי בקשה דומה של אב אשר ערער נגד החלטת ביהמ"ש לענייני משפחה, שהתירה מעבר אם לחו"ל, עם ילדיה, לארה"ב, למשך שנתיים. ביהמ"ש למשפחה קבע כי סמכותו הבלעדית תישמר לגבי עניין המשמורת, למרות המעבר לחו"ל, וביהמ"ש המחוזי קבע כי האם תפקיד ערבות בנקאית ע"ס 25,000 $ כדי להבטיח את יישומה המיידי של החלטת בית המשפט, עוד בטרם שמיעת הערעור.

כן, ישנה זיקה מסוימת. ביהמ"ש עלול לחשוש שככל שהמרחק הגיאוגרפי מישראל גדול יותר, כך גדלה הסבירות לריחוק רגשי בין הקטין להורה שאינו משמורן. מכיוון שלמעבר קטינים לחו"ל ישנן השלכות על מערכת היחסים שבין הקטין וההורה שאינו משמורן, בכל מקרה, ככל שהמרחק הגיאוגרפי גדל, שכיחות הביקורים יורדת, בשל הקושי והעלות של קיום הסדרי הראייה. כאשר מדינת היעד למעבר הקטין רחוקה – ניו זילנד למשל- גובר הסיכוי שביהמ"ש יבחן בדקדקנות כיצד ההורה המשמורן מציע לקיים את הסדרי הראייה כדי למזער נזקים רגשיים אפשריים לקטין. יחד עם זאת, אם ההורה המשמורן מבוסס כלכלית או מתעתד להינשא לבן זוג אמיד, ביהמ"ש יטה להעניק את ההיתר מפני שאפשר לממן את הסדרי הראייה, בנסיבות אלה, ביתר קלות.

כן. ככל שההורה המשמורן מבוסס יותר מבחינה כלכלית, כך עולים סיכוייו לקבל היתר מעבר לחו"ל עבור ילדיו הקטינים. זאת, משום שיהיה לו/לה קל יותר לממן את עלות הסדרי הראייה בישראל ובחו"ל, ובכך לתרום לביקורים תכופים ורבים יותר בין הקטינים להורה שאינו משמורן הנשאר בישראל.

יחד עם זאת, מצב כלכלי מהווה רק גורם אחד מבין גורמים רבים שביהמ"ש בוחן בבואו לקבוע האם המעבר לחו"ל מוצדק והינו לטובת הקטינים.

לא בהכרח. למרות שנישואים או נישואים בשנית לבן זוג המתגורר בחו"ל מהווים גורם משמעותי למתן היתר במקרה זה, ביהמ"ש יבחן גם את כל הגורמים הנוגעים למקרה והאם המעבר הנו לטובת הקטין. ביהמ"ש יבדוק במיוחד את יציבותה ואיכותה של מערכת היחסים החדשה שבין ההורה המשמורן ובן הזוג החדש, את מערכת היחסים של הקטין עם בן הזוג הנ"ל וכן את שאר היתרונות הכרוכים במעבר לחו"ל (כגון: סביבת המגורים המיועדת לעומת סביבת המגורים של הקטין בישראל). בסופו של דבר, על ביהמ"ש להשתכנע שהסיבה למעבר הינה ראויה ומוצדקת, לטובת הקטין, וכי כל מחיר שיהיה על הקטין לשלם, בשל המעבר הינו סביר.

כן! מערכת היחסים שבין הקטינים לבין בן הזוג החדש של ההורה המשמורן מהווה גורם אחד מתוך מספר גורמים הנבחנים על ידי ביהמ"ש בבואו לדון בבקשה למתן היתר להעתקת מקום מגורים של קטינים. ביהמ"ש גם ירצה לבחון האם מערכת היחסים החדשה נראית יציבה ואף עשוי לבחון את עברו המשפחתי של בן הזוג החדש. אם לבן הזוג החדש ילדים משלו, ביהמ"ש יוכל לבקש לבדוק את יחסם ל "אחים החורגים האפשריים" שיהיו להם.

קיים כאן מלכוד. על מערכת היחסים שבין הקטינים לבן הזוג החדש להיות טובה באופן סביר, אך לא טובה מדי. אם מערכת היחסים טובה מדי, האב הביולוגי, שאינו ההורה המשמורן, יוכל לטעון כי להעתקת המגורים של הקטינים תהיה השפעה שלילית על תפקידו כהורה.