זכויות רכושיות

לא! אם בני הזוג נישאו משנת 1974 ואילך, הרי שעל פי חוק יחסי ממון בין בני זוג (1973), יש לשני בני הזוג זכויות שוות ברכוש שהצטבר, במהלך שנות נישואיהם, אלא אם כן מדובר בנכסים שניתנו במתנה או בירושה, או שנחתם הסכם ממון, אשר אושר בבימ"ש והוציא נכס או יותר ממכלול רכושם המשותף. למרות שלבימ"ש קיים שיקול דעת לסטות מהוראות החוק הנ"ל ולבצע חלוקה שאיננה שוויונית בין הצדדים, בהתקיים נסיבות מיוחדות לכך, הרי שאין בימ"ש רשאי לעשות כן כאשר מדובר בנכס דלא ניידי הרשום בבעלות משותפת של שני הצדדים. זאת, מפני שהרישום על שמם של הצדדים משקף זכויות קניניות, אשר הצדדים התכוונו והסכימו על כך שהנכס יהיה בבעלות שניהם, בחלקים שווים.

כן!! בית המשפט המחוזי בחיפה קיבל (דצמבר 2020) ערעור שהגישה אישה שהפסידה חצי מהבית שרכש בעלה בתקופת הנישואים. בבית המשפט למשפחה נקבע כי מדובר בבית ששייך לחברה של הבעל ולפיכך לא נכלל ברכוש המשותף. אולם בערעור נקבע כי הבית נרכש באופן אישי על ידי הבעל, מתוך הכנסות עבודה שנחשבות לכספים משותפים, ולפיכך האישה זכאית למחצית משוויו.

כן! בן זוג יכול להגיש תביעה כנגד בן זוגו האחר, אשר מכר בלא ידיעתו את דירתם המשותפת, אשר היתה רשומה על שם בן הזוג המוכר. התביעה תוגש גם נגד רוכש הדירה, והיא מיועדת לבטל את רישום הזכויות על שם הרוכש, או למנוע את רישום הזכויות על שם הרוכש, לפי העניין. באם רוכש הדירה פעל בתום לב, אזי עלול להתעורר קושי בביטול רכישת הדירה, אולם אם רוכש הדירה הינו קרוב משפחה של המוכר, הרי שמתעורר ספק בקשר לתום ליבו של הרוכש. בסוגיה זו נקבע ע"י ביהמ"ש העליון, כי "כאשר מדובר בדירת מגורים, והצד השלישי יודע, כי למי שהנכס רשום על שמו, יש בת זוג או בן זוג הדרים עימו, מתהפכת ההנחה, ועל צד ג' לבדוק, מעבר לרישום, מה זכויותיו של בן הזוג או בת הזוג המתגורר בדירת המגורים".