אבהות

כן! בנסיבות כאלה הבן יכול להגיש בעצמו תביעת אבהות נגד האדם שאותו הוא מחשיב כאביו, ואם הוא יצליח להוכיח את אבהותו של אותו אדם, אז בית המשפט יכול להורות לו להירשם כאביו.

כן! בנסיבות מיוחדות. לדוגמה, אם הנתבע הוא תושב זר, שאין לו כל כוונה להגיע לישראל, ובית המשפט שוכנע, שהמכתבים מספקים ראיה חותכת לאבהותו. במקרה שנדון בבית המשפט המחוזי בתל אביב, בשנות התשעים, האם התובעת, שהיתה מיוצגת ע"י עו"ד עמיהוד בורוכוב, הצליחה בבקשתה להכריז על אדם בעל אזרחות כפולה – ישראלית וזרה, אשר עזב את ישראל במפתיע במהלך תקופת הריונה של חברתו, כעל אביה של בתה. פסק הדין התבסס בעיקר על סדרה של מכתבים שנשלחו על ידו, שבהם הוא הודה במפורש בכך שהוא אבי הוולד, התעניין בשלומה של חברתו ההרה, ושאל כיצד מתקדם ההריון. במכתבים הוא אף הבטיח להינשא לתובעת, וכתב שהם ישובו לחיות ביחד, ויגדלו ביחד את התינוק שייוולד להם.

בנוסף למכתבים, התובעת סיפקה ראיות מסייעות – בעניין הרישום של בני הזוג לנישואין ובעניין תכניותיהם לחתונה. לאחר שבית המשפט הכריז על הנתבע כעל אבי הילדה, בית המשפט חייב את הנתבע לשלם את מזונותיה.

כאשר האם הינה יהודיה ונשואה כדמו"י, לבעל יהודי , בית המשפט לא יצווה על הבעל או על האב הנטען, לערוך בדיקות גנטיות ( ד.נ.א. ), לצורך הוכחת האבהות וזאת בשל האפשרות שהיתר או צו לביצוע בדיקה שכזו, עלול לממזר את הילד (לגרום להפיכת הילד לממזר) . במילים אחרות צו שכזה לא יינתן מפאת עקרון "טובת הילד", גם אם האישה והבעל ו/או האב הנטען, מסכימים לערוך בדיקה זו. על פי הדין העברי, ילד אשר נולד לאישה יהודיה ונשואה, אשר נישאה כדת משה וישראל, אך נולד מחוץ לנישואין, נחשב כ"ממזר" . לעומת זאת , כאשר האם היא יהודיה רווקה, והגבר אשר מיוחסת לו האבהות הוא רווק או נשוי, אזי אין מניעה לבצע בדיקה לסיווג רקמות, כדי להוכיח או לשלול את זהות האב. סירובו של גבר אשר מיוחסת לו אבהות, להשתתף בבדיקת רקמות, עלול לפעול לחובתו. בית המשפט מוסמך ורשאי לתת פסק דין, אשר מצהיר, שהוא האב אף ללא השתתפותו בבדיקה , וזאת לאחר ששמע ראיות, שיש בהן כדי להצביע על העובדה שאותו גבר, הוא אביו של הילד.

האיסלאם איננו מכיר באבהות מחוץ לנישואין, ועל כן אין סיכוי להצלחת תביעה, אם תוגש, בבית הדין השרעי . לעומת זאת, ניתן להגיש תביעה בבימ"ש לענייני משפחה . בהקשר זה, בית המשפט העליון קבע שבמקרה שכזה לבית משפט אזרחי יש סמכות להכיר ב"אבהות אזרחית" במקום אבהות עפ"י הדין הדתי, וזאת כאשר ילד עלול להישאר בלי מזונות וכאשר אין חובה בענין תשלום מזונות קטין, עפ"י הדין האישי, אשר חל על האב. מכיוון שאין בדין המוסלמי חובה לשאת במזונות קטין שנולד מחוץ לנישואין, הרי שהחוב במזונות הקטין , במקרה זה , נובע מהדין האזרחי, שהוא החוק לתיקון דיני משפחה (מזונות) – 1959.

קודם כל להגיש תביעת אבהות בבית המשפט לענייני משפחה ולזכות – במקרה שהאב הנטען איננו רשום כאב התינוק . הוכחת אבהות הוא תנאי לקבלת מזונות אבור הקטין.

בדרך כלל התובעים –אם וילד- והנתבע אמורים להיבדק ביחד  באותו בית חולים, באותו מעמד, דבר שמצמצם את האפשרות שגבר אחר יתחזה  לנתבע, ויעבור את ההליך במקומו  ,בנסיון  לשבש את התוצאות  . נושא זה עלה בערעור שהתנהל בבית המשפט המחוזי בחיפה שם הובהר  שבמקרים מסויימים ניתן לפצל את ביצוע  דגימת הרקמות בין בתי חולים שונים, ובזמנים שונים, בכפוף למנגנון שיאפשר  מעקב על זהות הנבדק . בפרשה זו, אישר רופא מומחה, אשר התמנה ע"י בית המשפט, את האפשרות של עריכת בדיקת רקמות במעבדות שונות ובזמנים שונים. בפסק הדין נדחתה הטענה, כי פיצול הבדיקות פסול מעיקרו.

ממה שצוין במכתבך הרי שהבחורה יכולה לפעול בכמה דרכים: נראה שהיא נחושה בדעתה להמשיך את ההריון וללדת את הילד ולכן עליך להיות מוכן לכל ההשלכות המשפטיות. סביר להניח שעם הולדת הילד היא תגיש תביעת אבהות לבית המשפט לעינייני משפחה כדי שאתה תוכר באופן רשמי (ומחייב) כאב הביולוגי של הילד. במידה ותתנגד להכרזה על אבהותך, הרי שתבוצע בדיקת רקמות אשר תקבע חד משמעית אם אתה האב או לא. יש לציין בהקשר זה שבשל העובדה שבדיקות הרקמות הן ברמת אמינות גבוהה ביותר, הרי שסירוב שלך לשתף פעולה בבדיקת הרקמות ייזקף כראיה לחובתך ובצירוף תצהיר של הבחורה על כך שקיימה עמך יחסי מין עשוי להביא להכרזה עליך כעל אבי הילד. אם וכאשר תוכר אבהותך,  עשויה הבחורה להגיש, כאפוטרופסית הטבעית של הילד, תביעת מזונות בשמו. בנוסף, אם היא מאוד מעוניינת בכספך היא אף יכולה להגיש תביעה על הפרת הבטחה לנישואין. ממה שצוין במכתבך, כל נושא הנישואין היה לגמרי מהרהורי ליבה של הבחורה. סיכויה להוכיח שהיתה הבטחת נישואים קלושים במקרה שלך משום שדרושים לשם כך ראיות מוצקות כגון הזמנות לאולם שמחות ושאר הכנות לחתונה. בכל מקרה, בתי המשפט בישראל, גם במקרים שמקבלים תביעות על רקע הפרת הבטחה להינשא, נוטים לפסוק סכומים נמוכים יחסית למה שמקובל, למשל, בארה"ב. האופציות הפתוחות בפניך הו שתיים: האחת הגנתית והשניה התקפית: באופציה ההגנתית תוכל לנסות להתגונן בפני תביעת האבהות באופן שתתנגד מטעמי דת למשל לבדיקה אבל במקביל תביא ראיות על התנהגותה ה"פרפרית" ובכך תמנע מעצם סירובך להיבדק מלשמש חיזוק  ראייתי לתצהיר הבחורה על היותך האב. כמו כן פתוחה בפניך האפשרות להגיש תביע בעילה של "גניבת זרע".

בעיקרון תורם זרע אנונימי פטור, לכאורה, מאחריות משפטית, כלפי ילד שיוולד מתרומת זרע שהוא תרם. אילו תורמי זרע היו עלולים להיתבע או להיות מחויבים לתוצאות הנובעות ממעשיהם בהקשר זה , אזי גברים לא היו מוכנים לתרום זרע, בגלל הסיכון שכרוך בכך.

למרות זאת מבחינה עקרונית ניתן להגיש תביעה, נגד תורם זרע במקרים מסוימים. בגלל סיבות תורשתיות או גנטיות חייב, מטבע הדברים, להתנהל רישום מסודר, בהתייחס לזהות של תורמי זרע, ומקבלי תרומת זרע . במצב שכזה עשוי ילד באמצעות אמו להגיש תביעה לחשיפת זהותו של תורם הזרע, בגלל סיבה רפואית או בגלל רצונו להכיר ולדעת את זהותו של אביו מולידו .במקרה שיש הגנה משפטית לתורם זרע בפני חשיפת זהותו או שנערך הסכם שמאושר בבית המשפט, יכול הגבר ליהנות מחסינות או מהגנה על פרטיותו .

במדינות מסוימות בארצות הברית, המושג "תורם זרע ידוע" קיים ושכיח, למשל, בקהילות הומוסקסואליות, זהותו של התורם ידועה והוא ממלא תפקיד דומה ל"דוד", מבלי שחלה עליו התחייבות כספית כלשהי.