ירושה וצוואות

לא! צוואה שנעשתה תחת השפעה בלתי הוגנת של אדם הפועל מטעמו של זוכה, הינה צוואה פסולה, ואין כל חשיבות לעובדה שהזוכה לא השפיע בעצמו על המצווה. רואים, בהקשר זה, את שלוחו של אדם, כמוהו.

ככלל, אין דופי מוסרי או חוקי בהוראה בצוואה הקובעת ומתירה המשך המגורים של יורש ובת זוגתו בדירת המגורים בתנאי שימשיכו להתגורר ביחד ולא יתגרשו. בפני היורש עומדת הברירה, לקיים את דברי המצווה או להתגרש ולוותר על זכות המגורים בדירת המוריש.

לא! יורש שנצטווה על ידי המוריש שלא להתנגד לקיום הצוואה, כתנאי לזכייה על פי הצוואה, רשאי לפעול בתום לב ולהעלות טעמי התנגדות ענייניים, ומבוססים לאי ביצוע הצוואה, ואין לראות במעשהו, כהפרת התנאי הקבוע בצוואה.

לא! הוראה בצוואה הקובעת תנאי בדבר השמדת נכס יקר ערך או נכס, בעל תכונות נדירות, כתנאי לזכיית יורש בעזבון המוריש, אינה הוראה תקפה, הואיל והיא נוגדת את תקנת הציבור.

לא! הוראה בצוואה המציבה את המרת דתו של היורש, כתנאי לזכייתו בעזבון המוריש, הינה הוראה חסרת תוקף, שכן היא נוגדת את תקנת הציבור, והיא בטלה.

כן! ביהמ"ש רשאי להעניק לזוכה בצוואה, דירה שנרכשה בכספי הדירה המקורית, ואשר מהווה תחליף לדירה המקורית אותה היה אמור לרשת, וזאת על בסיס ניתוח אומד דעתו האמיתי של המצווה.

כן! ביהמ"ש רשאי לעשות שימוש בדוקטרינת "הביצוע בקרוב" לצורך הגשמת רצונו האמיתי של המצווה, למרות שהוראות הצוואה אינן מורות במפורש על העברת הנכס לידי זוכה לצורך הקמת הקדש, ובלבד שהגשמת מטרה זו קרובה לנוסח הוראות הצוואה.

לא! סירובו של זוכה לבצע תנאי מתלה בצוואה, אשר בהתקיימו יוענקו לו זכויות בעזבון המוריש, אינו הופך את הוראת הצוואה לבלתי אפשרית, מאחר שביצוע ההוראה יתאפשר עם חזרת הזוכה מסרבנותו.

לא! הוראות חוק הנאמנות (1979), העוסקות בהקדש ציבורי, הינן הוראות שלא ניתן להתנות עליהן, ולכן אין תוקף לצוואה בה הורה המצווה על הקמת קרן, מבלי להפכה להקדש, בהתאם להוראות החוק

לא! הוראת צוואה בה הוריש המצווה את נכסיו לאדם שנפטר טרם עשיית הצוואה, הינה הוראה חסרת תוקף, שכן בכוחו של המצווה להוריש את נכסיו, רק לאדם הנמצא בחיים בשעת פטירתו של המצווה, למעט חריגים, המפורטים בחוק.