חטיפת והגירת ילדים

במקרים הנדירים בהם לבית הדין הרבני מוקנית סמכות לתת הוראות ביחס למעבר או הגירה של קטינים לחו"ל, ביד"ר יראה על פי רוב את "טובת הקטין" בהישארותו בישראל, שם צרכיו הרוחניים, הדתיים והחינוכיים ימולאו כראוי. יחד עם זאת, אם הקטין הנו בגיל הרך, כלומר מתחת לגיל 6, מקובל להשאיר אותו עם אמו, גם אם היא מעתיקה את מקום מגוריה לחו"ל. זאת, בתנאי שהאם תבטיח כי הקטין יוחזר לישראל בזמן בו יתחיל ללמוד בבית הספר. במקרה שהובא בפני בית הדין הרבני אכן נקבע כי במקרה בו האם תיתן ערובה להבטחת החזרתו של הקטין לישראל, כאשר תגיע שעתו להתחיל את לימודיו בבית הספר, האב לא יוכל להתנגד לבקשת האם להעתיק מקום מגורים לחו"ל.

במקרים הנדירים בהם לבית הדין הרבני מוקנית סמכות לתת הוראות ביחס למעבר או הגירה של קטינים לחו"ל, ביד"ר יראה על פי רוב את "טובת הקטין" בהישארותו בישראל, שם צרכיו הרוחניים, הדתיים והחינוכיים ימולאו כראוי. יחד עם זאת, אם הקטין הנו בגיל הרך, כלומר מתחת לגיל 6, מקובל להשאיר אותו עם אמו, גם אם היא מעתיקה את מקום מגוריה לחו"ל. זאת, בתנאי שהאם תבטיח כי הקטין יוחזר לישראל בזמן בו יתחיל ללמוד בבית הספר. במקרה שהובא בפני בית הדין הרבני אכן נקבע כי במקרה בו האם תיתן ערובה להבטחת החזרתו של הקטין לישראל, כאשר תגיע שעתו להתחיל את לימודיו בבית הספר, האב לא יוכל להתנגד לבקשת האם להעתיק מקום מגורים לחו"ל.

לא! מן הרגע שבו הצדדים גרושים, האב לא יכול עוד להסתמך על הסכמה של האם לכך שלבית הדין הרבני תהיה סמכות לדון בעניינים הנוגעים לילדים, שניתנה בהקשר של גירושין. בעת שמוגשת תביעת גירושין, נושא המשמורת נכרך באופן אוטומטי לתביעת הגירושין, אך כאשר ההצדדים כבר גרושים, בית הדין הרבני יכול לקנות סמכות רק בהסכמתם של כל הצדדים הנוגעים בדבר, כלומר, רק אם ניתנת גם הסכמתם של האם ושל הקטינים.

כאשר נטענת טענה ביחס למצב הביטחוני במדינה מסויימת, אליה מבקש ההורה המשמורן להגר עם ילדו הקטין, צפוי בית המשפט, ככל הנראה, לדרוש ראיות ביחס למצב הבטחוני באותה מדינה. זאת, על מנת שביהמ"ש יוכל להשוות את המצב הביטחוני בין שתי המדינות.

מבלי לדעת את פרטי המקרה לאשורם, לא ניתן להעריך את סיכויי הצלחה בערעור במקרה של העתקת מגורים לחו"ל, משום שלממצאים ולהמלצות המומחה שמונה ע"י ביהמ"ש, משקל רב בעניין. לרוב, ביהמ"ש מונחה ע"י המלצות המומחה המנתח את טובת הקטין. הוא יבחן את ניגודי העניינים של ההורה המשמורן ושל הקטין ויבחן מהי טובתו של האחרון. במקרה זה, מדובר בשיקולי קידום מקצועי אל מול שיקולי הורות. אולם, אם נקבע כי לשני ההורים ישנה מסוגלות הורית, אזי ניתן יהיה לשפר את מעמדו של ההורה שאינו משמורן ע"י הגשת ערעור.

ראשית, מידת הנזק הרגשי תלויה בטיב הקשר הקיים בין הקטין להורה שאינו משמורן ובצרכים אותם מילא ההורה הלא משמורן בחיי הקטין. ככל שהקטין צעיר יותר, שכיחות הביקורים צריכה להיות גבוהה יותר, כדי שדמותו של ההורה תיחקק בתודעתו של הקטין. יחד עם זאת, מן הספרות המקצועית האמריקאית עולה כי קיימת חלוקה על פי גיל, לגבי שכיחות הביקורים הנדרשים לשם מזעור תחושת האובדן של הקטין, למרות שהדברים הינם בגדר המלצה בלבד. מכל מקום יש להתחשב באופיו של קטין, במידת התפתחותו הרגשית ולא רק בגילו.

ככלל, קטינים שהינם מגיל 12 ומעלה יוכלו לשמר קשר רגשי משמעותי עם ההורה הלא משמורן, גם אם יראו אותו אחת ל-8-9 חודשים. קטינים בגילאי 7-12 זקוקים לפגוש את ההורה הלא משמורן אחת ל-4 חודשים, על מנת לשמר קשר נפשי משמעותי. אולם, בילדים בני 3-6 שהינם בשלב של עיצוב זהות מינית ופסיכולוגית, יש צורך בביקורים בשכיחות גבוהה של אחת לחודש עד שלושה חודשים. ילדים בני 0-3 אינם יכולים לשמר קשר רגשי רגיל עם הורה שהם אינם רואים לעיתים קרובות ולכן השכיחות הנדרשת לביקורים הינה לפחות ביקור שבועי אחד.

בימ"ש הדן בבקשה למעבר לחו"ל המתבססת על מערכת יחסים חדשה עם בן זוג מחו"ל, יבחן את שאלות/אפשרויות הבאות, ויתייחס לחוות הדעת שתוגש לו מטעם מומחה שימנה ביהמ"ש לעניין:

1. האם יש להעביר את משמורת לאב בישראל?
2. האם על המשמורת להישאר בידי האם, אך רק בישראל?
3. האם בן הזוג החדש/המיועד עשה ניסיון לחיות בישראל?
4. האם הסיבות להעתקת מקום מגורים לחו"ל הינן ראויות והאם הן תואמות את טובת הקטין?

אם בעל מנהל עם אשתו מו"מ לגירושין ולמשמורת, ואינו מצליח להגיע איתה להסדר הולם, אז אם האישה תגיש נגדו תביעה למשמורת ולהגירה, עליו להתנגד לכך בתוקף בכתב הגנתו, ואף לשקול להגיש תביעה שכנגד לקבלת המשמורת על הילד. הטיעון שלו צריך להיות מבוסס על העובדה שכהורה, יש לו זכות חוקתית לקיים קשר מתמשך עם ילדו. גם לילד יש זכות חוקתית לקיים קשר מתמשך עם אביו. כאשר תישקלנה הזכויות של כל הצדדים הנוגעים לעניין, זכויות הילד וטובתו תהיינה בעדיפות עליונה, והן לא יועמדו בסכנה ע"י תוכניותיה של האם. בית המשפט ימנה מומחה מתאים, שייתן חוות דעת והמלצות בנושא המשמורת ובנושא ההגירה.

עדיין שוררת העדפת אמהות על פני אבות, כהורה משמורן, כאשר ילדים הינם בגיל הרך. זאת, רק בתנאי שממצאי חוות דעת המומחה (פסיכולוג בד"כ) הממונה ע"י בימ"ש, מורים על כך שהאב הינו בעל מסוגלות הורית טובה יותר, או כי המסוגלות ההורית של האם מוטלת בספק. ככלל, אם נתוניהם של שני ההורים שווים, עפ"י "חזקת הגיל הרך" יהיה לאם יתרון על פני האב בענייני משמורת והגירה כל עוד הקטין לא הגיע לגיל 6.

אם בן זוג לשעבר, שהינו ההורה המשמורן, מגיש לביהמ"ש בקשה להעתקת מקום המגורים של הילדים הקטינים, ההורה השני (שאינו משמורן) יכול להתנגד לכך, על ידי הגשת טענות הגנה לביהמ"ש. מטרתו של ההורה הלא משמורן היא להוכיח כי הסיבות לבקשת ההורה המשמורן אינן ראויות ו/או מוצדקות. ההורה שאינו משמורן ינסה לשכנע את ביהמ"ש כי ההורה המשמורן מונע על ידי רגשות נקמה ורצון להרחיק את ההורה הלא משמורן מילדיו הקטינים וכי הסיבה שהוצגה על ידי ההורה המשמורן –סיבה כלכלית לכאורה- איננה נכונה ו/או מוצדקת. ההורה שאינו משמורן יכול להוכיח כי יש באפשרותו של ההורה המשמורן למצוא תעסוקה בישראל וכי כל טענה מצדו בדבר רווח כלכלי אינה מוצדקת, מפני שהמחיר הרגשי הכבד אותו ישאו הילדים בשל ניתוקם מההורה הנותר בישראל גבוה מדי ואינו לטובתם.