הסכמים

לא! לבעל לשעבר/אב אין חופש מוחלט להחליט על סירוב לטיפול רפואי. כאשר הוא מפעיל את זכות הסירוב שלו, לטיפול מסויים, עליו לנהוג בתום לב ומשיקולים ענייניים, ולא מתוך קמצנות או נקמנות כלפי אשתו לשעבר/האם.

עפ"י חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות (1962), הורים יכולים לערוך ביניהם הסכם ביחס למשמורת על ילדם הקטין. ברם, על ההסכם הזה להיות מאושר ע"י בימ"ש, ולקבל תוקף של פסק דין. מכאן שהורים המעוניינים בהעברת משמורת מהורה אחד למשנהו, רשאים לערוך הסכם ביניהם בדבר העברת זכויות המשמורת על בנם הקטין, ולאשר את ההסכם האמור בביהמ"ש, כך שיהווה מסמך משפטי מחייב.

כן! גידול מהותי או גידול ניכר בצרכי הקטין, בהבדל מגידול זניח ולא משמעותי, עשוי להיחשב, כשינוי נסיבות אשר מצדיק בעיני ביהמ"ש, הגדלת מזונות. כמו כן, הפסקת הסדרי הביקור מצד האב, מעמיס בהכרח נטל כלכלי נוסף על כתפי האם המשמורנית, למשל כפועל יוצא מריבוי זמן שהייתו במחיצתה, וההוצאות הכרוכות בכך, וביהמ"ש עשוי לקחת נתון זה בחשבון, באם האחריות למחדלו של האב מוטלת עליו.

עלייך להגיש תביעה לאכיפת זכויות הביקור שלך בקנדה. שם, מכיוון שאין מדובר במקרה חטיפה, הרי שאין בהוראות אמנת האג בכדי לסייע לך בהבטחת זכויות הביקור שלך, וזאת למרות שישראל וקנדה הינן מדינות מתקשרות המחוייבות לאמנת האג.

על פניו, ההורה החוטף במקרה של הפרת ההסכם ע"י ההורה האחר, לא יהיה מחוייב למלא את תנאי ההסכם כלל והתיק ייסגר, והילד יישאר במדינה בה הוא נמצא עם ההורה החוטף. ברם, אפשרויות שונות יכולות להיכלל בהסכם ההחזרה מרצון והתשובה בעניין זה תהיה תלויה בניסוח ובתוכן המילולי של ההסכם במקרה המסויים.

מימון כרטיסי טיסה הביתה, תשלום עבור והשכרת דירה או דאגה למדור והוצאות כספיות של האם והילדים, תשלום דמי מזונות עבור הילדים ואף תשלום סכום כספי משמעותי נוסף.

ת: לא, אין קביעה בעניין זה. ההסכם עשוי להתייחס להרחקה או אי החזרה של הילדים אולם בהסכם לא ייכתב אם המעשה היה "לא כדין" (שמשמעותו בשפה המשפטית כי אירעה חטיפה). זהו העיקרון הבסיסי בהחזרה מרצון.

ראשית עלייך לבקש צו מניעה מבית המשפט, כדי למנוע מן האב לנסות ולקיים קשר טלפוני או כל קשר אחר מזה שנקבע ע"י בית המשפט, עם סנקציה. אם האב בכל זאת מיפר את צו המניעה, את רשאית לעתור לבית משפט על פי פקודת בזיון בית משפט, ובית המשפט רשאי לחייב את האב בקנס, או אפילו להורות על מאסרו, אם הוא ממשיך בהפרה שלו.

כן! עלייך להגיש בקשה ליישוב סכסוך לבית המשפט למשפחה, באזור מגורייך. את והגרוש שלך תזומנו לפגישת גישור (מהו"ת) ואם לא תגיעו להסכמות, יהיה עלייך להגיש תביעה למתן היתר הגירה לילדים לארה"ב. ביהמ"ש יבחן את טובת הילדים, ויחליט, על פי רוב, בהסתמך על חוות דעת מומחים (עו"ס לסדרי דין, פסיכולוג וכיוב') האם טובת הילדים הינה להגר עימך לארה"ב, אם לאו, ואם את מתפקדת כהורה משמורן מיטיב ומכיל. אם ביהמ"ש ישתכנע כי בן הזוג שלך אינו יכול לעבור להתגורר בישראל, כי אז סיכוייך להצליח בתביעה טובים, הואיל והנחת היסוד היא שהורה מאושר צפוי לגדל ילד מאושר.

עלייך להציג בפני בית המשפט תוכנית הגירה מסודרת, בעניין חיי הילד, במקום המיועד, מכל בחינה אפשרית: מגורים, מוסדות חינוך, חוגים, חברה, קהילה, בריאות, באופן מפורט, ככל שניתן. עלייך לספק פרטים לגבי מטרת ההגירה שלך, מקום העבודה, או נסיבות משפחתיות שמצדיקות את ההגירה, ולשכנע את בית המשפט בכך, שההגירה לא תפגע ביחסים בין הילד לבין אביו בישראל. בכלל זה, יש לציין בתוכנית ההגירה את הסדרי השהייה והקשר שאת מציעה, בין הילד לבין אביו, לרבות מימון טיסות, של הקטין, מימון הוצאות בעת השהייה, ואף מימון ליווי של הקטין בין ישראל לחו"ל.