חטיפת והגירת ילדים

כן! אתה יכול להגיש בעת ובעונה אחת שתי תביעות בבית המשפט לענייני משפחה שבתחום שיפוטו מתגוררת בתך – אחת מהן היא תביעת משמורת, והתביעה השניה היא תביעת הגירה. יש להדגיש כי רצונותיו ודעותיו של קטין שהוא בן 10 שנים לפחות, הינן בעלות משקל על ההחלטה של בית המשפט בנושאי המשמורת וההגירה.

במקרים הנדירים בהם לבית הדין הרבני מוקנית סמכות לתת הוראות ביחס למעבר או הגירה של קטינים לחו"ל, ביד"ר יראה על פי רוב את "טובת הקטין" בהישארותו בישראל, שם צרכיו הרוחניים, הדתיים והחינוכיים ימולאו כראוי. יחד עם זאת, אם הקטין הנו בגיל הרך, כלומר מתחת לגיל 6, מקובל להשאיר אותו עם אמו, גם אם היא מעתיקה את מקום מגוריה לחו"ל. זאת, בתנאי שהאם תבטיח כי הקטין יוחזר לישראל בזמן בו יתחיל ללמוד בבית הספר. במקרה שהובא בפני בית הדין הרבני אכן נקבע כי במקרה בו האם תיתן ערובה להבטחת החזרתו של הקטין לישראל, כאשר תגיע שעתו להתחיל את לימודיו בבית הספר, האב לא יוכל להתנגד לבקשת האם להעתיק מקום מגורים לחו"ל.

קיים קשר אמיץ בין השניים. בקשה למתן היתר להעתקת מקום מגורים, על פי טיבעה, מערערת את הסדרי הראייה ואיכות הקשר שבין ההורה שאינו משמורן לבין הקטין. נכונות ההורה המשמורן להקל ולעודד ביקורים אצל ההורה האחר מהווה גורם מכריע בהחלטת ביהמ"ש להתיר את מעבר הקטין לחו"ל. ביהמ"ש יבחן האם הסדרי הראייה כובדו ע"י ההורה המשמורן או שמא ההורה המשמורן מערים קשיים על הסדרי הראיה בין הקטין להורה שאינו משמורן. ביהמ"ש יסרב להתיר מעבר קטין לחו"ל, אם שוכנע כי ההורה המשמורן סיכל ביקורים או מנע אותם בפועל באופן עקבי, משום שהתנהגות זו מצביעה על שלילת קיומו של ההורה שאינו משמורן ע"י ההורה המשמורן.

ככלל, לתושבת זרה שהתגרשה מישראלי ומבקשת לגדל את ילדם הקטין בארץ מולדתה, בחו"ל, יש סיכוי רב להצליח בקבלת היתר מביהמ"ש לכך, בתנאי שהמסוגלות ההורית שלה טובה יותר ועדיפה מזו של האב, וחוו"ד מטעם הגורמים המקצועיים הרלוונטיים, תומכות בכך.

כאשר בימ"ש בא להחליט האם להתיר הגירת קטין לחו"ל הוא יפעיל את "עקרון טובת הילד", כלומר מהו הפתרון השפיר ביותר עבור הילד. ביהמ"ש יחיל את עקרון טובת הילד גם אם יש בו כדי לפגוע בזכויות ההורה הנשאר בישראל.

מתוך סקירת וניתוח הגורמים בהם התחשב ביהמ"ש במסגרת החלטותיו לאורך השנים אם להתיר או לא הגירת קטין בולטים הגורמים המשפיעים הבאים:

• סיבות או מניעים להגירה.
• הסבירות או ההצדקה להגירה.
• מסוגלות הורית של כל אחד מהוריו של הקטין המדובר.
• מידת הנזק הרגשי הצפויה לקטין כתוצאה מההגירה והניתוק מההורה האחר.
• גיל הקטין- אם ההורה מגיש התביעה היא האם והילד צעיר מגיל שש, סיכוייה לקבל היתר גבוהים, אם הקטין מבוגר מגיל 10, בימ"ש בישראל יתחשב בדעתו ואולי אף במקרה בו הקטין מעט צעיר יותר.
• מידת היציבות של היחידה המשפחתית החדשה בחו"ל.
• מערכת היחסים בין בן הזוג החדש של ההורה המבקש לבין הקטין (נדרשת איכות קשר שאינה ירודה מחד, אך גם לא קרובה מדי כך שתאיים על הקשר עם ההורה הביולוגי הנשאר).
• השלכות אי מתן היתר הגירה על היחידה המשפחתית החדשה.
• נכונות/מסוגלות ההורה, המבקש להגר, לשמור על קשר עם ההורה הנותר מאחור ולהכיר בתפקיד ההורי שלו ובזכויות הנובעות מכך ובחשיבות קיום הקשר בין ההורה הנותר מאחור לבין הקטין. לבדיקת הנושא יבחן ביהמ"ש את הרקע של ההורה המבקש. עבר "חיובי" יגביר את הסיכוי למתן היתר ואילו דוגמאות מן העבר שיעידו על ההיפך (כלומר, יחס שלילי כלפי ההורה האחר) יפגעו מאוד בסיכויי המבקש לקבל היתר להגירת הקטין.
• הסדר הראייה המוצע והיכולת האובייקטיבית והסובייקטיבית לשמירת קשר בין הקטין לבין ההורה הנותר מאחור (נלקחים בחשבון מדדים כגון: מרחק מדינת ההגירה, מצב כלכלי של הצדדים וכיוב').
• זכויות הילד- הפסיקה הישראלית מכירה כיום בזכותו הבסיסית של קטין להכיר ולפתח מערכת יחסים משמעותית עם הוריו, וכי הדבר חיוני ליציבותו ורווחתו הרגשית והתפתחותו התקינה של הקטין.
• עמדתו של הקטין- בימ"ש מתחשב בדעתו של קטין בן עשר (לעיתים אף מעט צעיר יותר) בכפוף למידת בגרותו ויכולת ההבנה שלו.
• גורמים סביבתיים- נבחנת השפעת הגירתו של הקטין ביחס למשפחתו המורחבת בישראל וגם לגבי תחומים כגון- ביה"ס, חיי חברה, חברים, שפה, אחים נוספים (המצויים במשמורת אחרת). כך, ככל שהקטין פיתח קשר חזק יותר לסביבתו בישראל כך תקטן נטיית ביהמ"ש לנתק אותו ממנה.
• גורמים מיוחדים- השפעת ההגירה על הקטין נבדקת ביתר דקדקנות, כאשר למשל, לקטין ישנן בעיות רפואיות חריגות או הפרעות קשב/למידה מיוחדות.
• דרכים להבטחת קיום זכויות ביקור בפועל- לעיתים קרובות נדרש ההורה המבקש להגר להמציא ערבויות כספיות כתנאי מקדים לקבלת היתר הגירה עבור הקטין מביהמ"ש. זאת, לנוכח קשיי אכיפה של זכויות הביקור הנ"ל בחו"ל, מפני שבמדינות שונות חלים כללים משפטיים שונים ביחס לתיקי הגירת קטינים, בייחוד באנגליה ובארה"ב.

כן, וזאת, בין אם ביהמ"ש מורה על עריכת חוות דעת על ידי מומחים ובין אם הצדדים מציגים אותן בפניו. הן מומחים אשר חוות דעתם מוזמנת ע"י ביהמ"ש, והן מומחים אשר ממצאיהם מובאים ביוזמת מי מהצדדים בפני ביהמ"ש, עשויים להיחקר בחקירה נגדית על מסקנות חוות הדעת שלהם. חוות דעת מומחים מהווה כלי חיוני ובעל משקל רב, אך אין היא מחייבת את ביהמ"ש.

סיבות הנובעות מרגשות נקמה ונטירה לא יכולות להיות מועלות בבית המשפט כסיבה להתנגדות. הסיבה הלגיטימית-המוצדקת והעיקרית שניתן להעלות בהתנגדות למעבר קטין לחו"ל היא שמעבר זה מנוגד לטובתו של הילד. זאת, מכיוון שהמעבר לחו"ל יוביל לפגיעה ביחסים בין ההורה הלא-משמורן עם הקטין (וכן עם משפחתו המורחבת של הקטין מצד ההורה הלא משמורן כגון: סבא, סבתא). מעבר לחו"ל של הקטין, יקשה מאוד יחסית (מבחינה לוגיסטית וכספית) על שכיחותם וקיומם של הסדרי ראייה בין הקטין להורהו הלא משמורן, לעומת מצב בו הקטין ימשיך להתגורר בישראל. הורה המקיים שר משמעותי ורצוף עם הילד יוכל לטעון כי מעבר הקטין לחו"ל יגרום לילד לנזק רגשי בלתי הפיך, ולכן אינו משרת את טובתו של הקטין, קרי אינו ממלא את "עקרון טובת הילד".

הורה המתנגד למעבר ילדו הקטין לחו"ל, יכול לטעון כי תוכניותיו של ההורה האחר (המשמורן) לעקור את הקטין מסביבה מוכרת בה השתלב אינה מהווה את טובת הקטין מבחינה חינוכית, כלכלית, דתית, תרבותית, חברתית, משפחתו המורחבת של הקטין הנמצאת בישראל.

העיקרון המנחה את בתי המשפט, בסוגייה של מתן היתר להגירת קטין לחו"ל, הינו "טובת הילד", אשר הוגדרה, כ"עקרון על".

כאשר נטענת טענה ביחס למצב הביטחוני במדינה מסויימת, אליה מבקש ההורה המשמורן להגר עם ילדו הקטין, צפוי בית המשפט, ככל הנראה, לדרוש ראיות ביחס למצב הבטחוני באותה מדינה.

לא בהכרח. זאת, משום שלבימ"ש שיקול דעת להחליט בעניין זה.