חטיפת והגירת ילדים

לא בהכרח. בימ"ש לענייני משפחה במחוז תל אביב, דן בתביעה להחזרת ילדים חטופים עפ"י אמנת האג, שהוגשה ע"י אזרח אמריקאי, שגדל עד גיל 14 בישראל, נגד אשתו הישראלית, שניהם בני העדה החרדית.

האם, טענה בביהמ"ש כי האב הסכים בפועל לכך שהיא והילדים הקטינים יישארו בישראל, כאשר הוא גרם להסעתם במונית לכיוון בית הוריה בבני ברק, מייד לאחר שנחתו בישראל, ונטש אותם ללא מסמכים ואשרות, ולא רכש עבורם כרטיסי טיסה חזרה לארה"ב.

בית המשפט לענייני משפחה דחה את טענת האם, וציווה על החזרת הקטינים לארה"ב. ביהמ"ש ציין, כי הראיות שהובאו ע"י האם, היו סותרות ולא אמינות, וכי לא עלה בידה  להוכיח את טענות ההגנה המנויות באמנת האג.

כן! הורה יכול להגיש תביעה עפ"י אמנת האג ולבקש את הפעלת זכויות הביקור שלו. התביעה תוגש לרשות המרכזית. יובהר עם זאת, כי במידה ולא מדובר במקרה חטיפה, אזי, לאמנה תפקיד מוגבל ביותר. חובתה של הרשות המרכזית היא לפעול כגורם מקל כדי לאפשר מימוש של זכויות ביקור/הסדרי ראייה בפועל, ועל מנת לסייע להורה לנקוט בהליכים משפטיים במסגרת דיני המשפחה המתאימים

בבואו להפעיל את שיקול דעתו בית המשפט יבחן את הגורמים הבאים:

-מידת ההתאמה של בתי המשפט בתחומי השיפוט המתחרים לקביעת עתיד הילד בהליכים העיקריים.

-התוצאה האפשרית של ההליכים העיקריים (ללא התייחסות לבימ"ש בו ההליכים נשמעים)

-ההשלכות של כל "השלמה", במיוחד באופן שבו הילד עלול כבר להשתלב בסביבתו, במדינה המבקשת.

-המצב הצפוי להורה החוטף ולילד במידה ויחויבו לשוב לתחום הרשות המבקשת.

-השתהותו של המבקש בנקיטת הליכים עפ"י אמנת האג להחזרת הילד.

-ההשפעה הרגשית הצפויה על הילד אם בימ"ש יורה על החזרתו המיידית.

-המידה בה תסוכלנה מטרותיה ורוחה של אמנת האג אם בימ"ש יסרב להורות על החזרת הילד.

לא בהכרח.  לבית המשפט ישנו שיקול דעת להחליט האם להורות על החזרת הילד או לא.

ביהמ"ש רשאי להורות לחקור התנגדות של ילד ואת עמדותיו על ידי מומחה עצמאי (למשל, פקיד סעד) או להחליט שלא לעשות כן, אם בימ"ש סבור כי טענת ההגנה בדבר התנגדות מצד הילד הינה "תרגיל" מצד ההורה החוטף לעיכוב ההליך והשהייתו.

בתי משפט בישראל מתחשבים בדעתם של ילדים החל מגיל מוקדם יותר מהנהוג במדינות אחרות-לרוב מגיל 10, או אפילו קודם לכן, אם הילדים בוגרים דיים.

אין גיל שמתחת לו דעתו של ילד לא תילקח בחשבון אולם לרוב, ככל שגילו של הילד נמוך יותר, קטן הסיכוי שתהיה לו "רמת הבגרות" והבשלות כך שראוי יהיה להתחשב בעמדתו. בפועל, הנטייה היא לא להתחשב בדעתו של ילד מתחת לגיל 8. כמו כן, ראייתו של ילד לגבי טובתו האישית בטווח הזמן הקצר, הבינוני או הארוך יכולה להיות מוגבלת וכן יכול להיות שהמניעים להתנגדותו להחזרה אינם אחוזים במציאות. אפשרי מצב בו הילד אינו מבין לאשורן את ההשלכות שתהיינה להתנגדותו להחזרתו, ודעותיו עלולות גם לנבוע מהשפעה הורית בלתי הוגנת, באופן עקיף או ישיר.

אמנת האג עצמה אינה מגדירה את המושג "מקום מגורים רגיל" ולא מוזכר בה משך זמן מינימאלי שעל ילד לשהות במדינה כדי שזו תיחשב כמקום מגוריו הקבוע. עקרונות האמנה מאידך ברורים ביותר: הורה יחיד אינו יכול על דעת עצמו לשנות את המדינה המהווה את מקום מגוריו הרגיל של ילד. ההחלטה על שינוי מקום מגורים רגיל ממדינה אחת לאחרת חייבת להיות הדדית, כלומר, מוסכמת ע"י שני הוריו של הילד המדובר. ברגע שההחלטה מתקבלת, המדינה "החדש" יכולה להפוך במהירות רבה למקום מגוריו הרגיל של הילד למטרות אמנת האג.

עפ"י דו"ח שהוגש לקונגרס ע"י משרד המדינה האמריקאי הרי שישראל הוגדרה בו כ-"מדינה מדאיגה", או בקבוצה השלישית במדרגה של "מדינות תחת ביקורת", כאשר המדינות בקבוצה הראשונה הוגדרו כ: "מדינות לא מצייתות" (=לאמנה), והמדינות שנמנו על הקבוצה השנייה במדרג המדינות המבוקרות הוגדרו כ: "מדינות שאינן מצייתות באופן מלא".

יודגש כי סיועם של עורכי דין או הרשות המרכזית בהשגת אשרות עבור ההורה החוטף הישראלי, באופן המבטיח את כניסתם החוקית לגבולות ארה"ב חיוני ביותר לפעמים בהתגברות על מחסומים טכניים להשגת צו בית משפט המורה על החזרת הילדים. במקרים בהם ההורה אשר חטף ילד (שאולי אף נולד בארה"ב) למדינת ישראל התגורר בארה"ב באופן בלתי חוקי הוא/היא יוכל/תוכל לטעון בהגנתו כי קיים חשש חמור כי החזרת הילד לארה"ב תוביל לנזק לילד. ההורה החוטף יוכל לטעון כי החזרת הילד משמעותה תהיה שהילד יהיה מנותק ממנו בגלל שההורה החוטף מנוע מלהיכנס לארה"ב.

מצבך המשפטי מורכב מכיוון שאינך נשוי לאם. למרות שאמנת האג מחייבת את שתי המדינות המעורבות כאן: ישראל ובריטניה, הרי שרק הורים בעלי "זכויות משמורת" רשאים לתבוע עפ"י אמנת האג להחזרת ילדם. עפ"י הדין האנגלי אין לאב לא נשוי "אחריות הורית" (מונח מקביל ל-"זכויות משמורת" באמנת האג) מובנית אוטומטית. קיימות דרכים בדין האנגלי לרכישת "אחריות הורית".

עליך לקבל בדחיפות ייעוץ משפטי מתאים ממומחה לדיני משפחה במשפט האנגלי, כדי לברר האם יש לך "אחריות הורית", האם ביכולתך לרכוש אותה, האם מדובר במקרה בו עפ"י הדין האנגלי ביהמ"ש יכול להיחשב כבעל "זכויות משמורת" (לדוגמא אם התנהלו/מתנהלים הליכים משפטיים בינך לבין בת זוגך ביחס לילדכם המשותף), ולבסוף, כדי לברר אם באפשרותך לנקוט הליכים משפטיים עפ"י אמנת האג. אם אתה יכול לנקוט בהליכים משפטיים עפ"י אמנת האג, עפ"י ייעוץ משפטי שקיבלת, הרי שעלייך להגיש תביעה להחזרת ילדך מישראל בבית משפט לענייני משפחה בישראל המוסמך לדון בתביעתך. מומלץ כי תמהר ותדאג לייעוץ משפטי מקצועי הולם בישראל על מנת להצליח בתביעתך.

עפ"י החוק הדרום אפריקאי אשתך אינה רשאית להוציא את ילדכם המשותף אל מחוץ לגבולות המדינה ללא הסכמתך. ישראל ודרא"פ מחויבות וכפופות להוראותיה של אמנת האג, ובאפשרותך לנקוט בהליכים משפטיים עפ"י אמנת האג להחזרתו המיידית של בנך מישראל לדרום אפריקה.