מאגר המידע

חטיפת והגירת ילדים

חטיפת והגירת ילדים

כאשר הורה אחד מתנגד

מאמרים0 תוצאות

אני עולה חדשה שנשואה לישראלי . אני רוצה להתגרש ולעזוב את ישראל יחד עם ילדי. בעלי אמר לי שהוא ימנע ממני את האפשרות לעזוב עם ילדי את ישראל. איך עלי לפעול?

חטיפת והגירת ילדים כאשר הורה אחד מתנגד

על מנת לתבוע הוצאת ילדים למגורי קבע בחו"ל, יש קודם לכן או בד בבד, להגיש תביעה למשמורת על הילדים. לאחר שניתנת ההכרעה בענין המשמורת ניתן להתייחס לעניין הוצאת הילדים לחו"ל . במסגרת תביעה שכזו יש לפרט כיצד תובטח טובת הילד מבחינת סביבת מגורים, חינוך , אמצעי הקיום של ההורה המשמורן ,באם יעבור להתגורר בחו"ל. כמו כן יש להציע הסדרי ראיה נאותים בארץ ובחו"ל. במשפט בעניין הוצאת ילדים לחו"ל, ביהמ"ש ממנה מומחה שמתבקש להגיש חוות דעתו, הן בעניין המשמורת והן בענין הוצאת הילד/ים לחו"ל. במצב שכזה עשוי ההורה השני להגיש תביעת משמורת מצידו, בין היתר בניסיון למנוע את הוצאת הילדים מן הארץ.מלאכתו של ביהמ"ש במשפטים שכאלה הינה קשה ביותר, משום שעליו להכריע בין זכויות לגיטימיות מתחרות, של שני ההורים. מחד גיסא הזכות של הורה להתגורר בכל מקום שיחפוץ , ומאידך גיסא הזכות של ההורה האחר להיות בקשר קרוב ורצוף עם ילדיו. יוצא איפוא שכיבוד זכותו של הורה אחד, בהכרח פוגעת בזכותו של ההורה האחר.

אני תושבת זרה בישראל, והייתי נשואה לישראלי ממנו התגרשתי. כעת ברצוני לחזור למולדתי ולגדל שם את בתנו בת ה-3. האם באפשרותי לעשות כן?

חטיפת והגירת ילדים כאשר הורה אחד מתנגד

ככלל, לתושבת זרה שהתגרשה מישראלי ומבקשת לגדל את ילדם הקטין בארץ מולדתה, בחו"ל, יש סיכוי רב להצליח בקבלת היתר מביהמ"ש לכך, בתנאי שהמסוגלות ההורית שלה טובה יותר ועדיפה מזו של האב, וחוו"ד מטעם הגורמים המקצועיים הרלוונטיים, תומכות בכך.

אני תושבת זרה וגרושה. הגשתי בביהמ"ש למשפחה תביעה למתן היתר הגירה עם בתי הקטינה לחו"ל, למדינת הולדתי ממנה הגעתי ארצה, שם קיימות אפשרויות לימודים ותעסוקה מגוונות וטובות יותר עבורי, מאשר בישראל. בעלי לשעבר מתנגד להגירה זו, ובדיונים המוקדמים בביהמ"ש עורך דינו ניסה לערער את עמדתי בטענה כי תביעת ההגירה הוגשה ממניעים נקמניים כנגד בעלי לשעבר, אשר עזב אותי למען אשה אחרת, ע"י הרחקתו פיזית מבתנו הקטינה וכדי לשלול את אבהותו. אני חוששת שמא ביהמ"ש יאמין לטענות שקריות אלו ולא יתיר לי להגר עם בתי הקטינה לחו"ל.

חטיפת והגירת ילדים כאשר הורה אחד מתנגד

בתביעת משמורת, עקרון "טובת הילד" הוא העיקרון המנחה. גורם כגון, שאלת ההכרח בהגירה אינו מהווה את הגורם המכריע בסוגיית המשמורת. אמנם להחלטת ההורה להגר, השפעה ניכרת על חיי הילדים, אך על ביהמ"ש להכריע, מהי האפשרות הטובה ביותר בעבור הילדים, במצב שנוצר, בלי להסיט מבטו מטובת הילדים. אולם, אם ניכר מהתנהגות ההורה המשמורן, כי אינו שוקל את טובת הילד, וכי הוא מרוכז בטובתו שלו בלבד, אזי אין זה מטובתו של הילד והדבר עשוי להילקח בחשבון בהכרעה בסוגיית המשמורת.

מה ההבדל בין הגירת ילדים לבין חטיפת ילדים?

חטיפת והגירת ילדים כאשר הורה אחד מתנגד

תביעה להגירת ילד הינה ההליך הנכון, והחוקי, לקבלת היתר מביהמ"ש לגדל קטין מחוץ לגבולות המדינה, אף בניגוד לדעתו של ההורה האחר. לעומת זאת, חטיפת ילד היא דרך להשגת אותה מטרה, באופן חד צדדי ובלתי חוקי.

מתי ייתן ביהמ"ש היתר לקטין להעתיק את מקום מגוריו לחו"ל יחד עם ההורה המשמורן, אם ההורה שאין לו משמורת על הקטין מתנגד לכך באופן נחרץ?

חטיפת והגירת ילדים כאשר הורה אחד מתנגד

בימ"ש בישראל ייתן היתר לקטין להעתיק את מקום מגוריו לחו"ל, למרות התנגדות ההורה שאינו משמורן, אם ימצא ביהמ"ש שהמעבר לחו"ל הנו לטובת הקטין. ביהמ"ש יתחשב בגורמים רבים אך קודם כל בטובת הילד.

בסופו של דבר, ביהמ"ש יעניק היתר להעתקת מגורים כאשר הוא ישוכנע כי המניע להגירת הקטין הינו ראוי ומוצדק וכי כל מחיר שיהיה על הקטין לשלם, בשל ההעתקה המגורים, משתלם.

האם המשמורת על קטין אשר הוענקה לאמו ע"י בימ"ש, משמעותה הינה, כי האם זכאית להגר עם הקטין לכל מקום מסביב לעולם, ללא התחשבות בדעת האב?

חטיפת והגירת ילדים כאשר הורה אחד מתנגד

לא! החלטת ביהמ"ש לגבי זהות ההורה המשמורן, (במקרה זה אמו של הקטין), מתייחסת אך ורק למשמורת בתחומי מדינת ישראל. על מנת שתהא לאמו של הקטין רשות להתגורר עמו בחו"ל באופן קבוע, עליה להגיש תביעה להגירה לביהמ"ש למשפחה, אשר יקבע האם היא רשאית להגר עם הקטין לחו"ל.

יתר על כן, למרות שאמו של הקטין נקבעה כהורה המשמורן בהחלטת בימ"ש, היא מנועה מלקחת את הקטין עמה לחו"ל ללא הסכמתו של האב. אם היא תעשה כן, היא עלולה, ככל הנראה, להיתבע בביהמ"ש למשפחה בגין חטיפת הקטין.

 

אם ילד הוחזר לישראל בהליכים על פי אמנת האג, איזה צעדים משפטיים על ההורה החוטף לנקוט, אם הוא/היא מעוניין/ת לגדל את הילד בחו"ל, במולדתו של ההורה החוטף, וההורה האחר הוא ישראלי ומתנגד לכך?

חטיפת והגירת ילדים כאשר הורה אחד מתנגד
על ההורה החוטף להגיש בבית המשפט לענייני משפחה בישראל תביעה לקבלת המשמורת על הקטין, ותביעה להתיר את הגירת הקטין לחו"ל, בנימוק שטובת הקטין מחייבת זאת.

אני רוצה לקבל היתר מבית המשפט לגדל את בתי בארץ מולדתי בחו"ל. המשמורת נתונה לי על פי החלטה, שניתנה ע"י ביה"ד הרבני, כאשר הוא אישר את הסכם הגירושין שלי. דיברתי על הנושא עם בעלי לשעבר. הוא גיחך בלעג והזכיר לי, שבהסכם הגירושין נכתב במפורש, שלביה"ד הרבני יש סמכות לדון בכל סכסוך בעניין הילדים. בזמנו לא הייתי מיוצגת ע"י עורך דין, בעוד שבעלי היה מיוצג. האם אני יכולה להגיש תביעה, למתן רשות להגר לחו"ל עם בתי, בבית המשפט לענייני משפחה, ולא בביה"ד הרבני? 

חטיפת והגירת ילדים כאשר הורה אחד מתנגד

כן!  לבימ"ש לענייני משפחה יכולה להיות סמכות לדון בתביעת הגירה, גם אם בהסכם הגירושין של ההורים, אשר אושר בביה"ד הרבני, נכתב כי סכסוכים עתידיים בעניין הקטינים יוסיפו להידון בביה"ד הרבני.

האם בימ"ש הדן בבקשה למעבר קטין לחו"ל, מתחשב תמיד בדעתו של ילד ביחס לתכניותיו של ההורה המשמורן? 

חטיפת והגירת ילדים כאשר הורה אחד מתנגד

באופן עקרוני ביהמ"ש לענייני משפחה נוטה להתחשב בדעתו של קטין מעל גיל 10, בשים לב ליכולתו השכלית והתפתחותו הנפשית בהתאמה לגילו. כמו כן, ביהמ"ש בוחן את השאלה האם הקטין הוסת על ידי אחד מהוריו, ובאם התשובה לכך חיובית הדבר נלקח על ידיו בחשבון.

 

הגשתי בקשה למתן היתר להעתיק את מקום מגוריי ומגורי בני הקטין, בעקבות נישואיי לבן זוג המתגורר בחו"ל. בעלי לשעבר מתנגד למעבר זה, אולם פסיכולוג שהתמנה על ידי ביהמ"ש נתן חוו"ד שהמליצה על מתן היתר. השופט הציע לבעלי לשעבר להתפשר ובכך להשיג הסדר משתלם יותר מבחינתו, אך אני משוכנעת שהוא לא יעשה זאת ויאבק בי בכל כוחו. אני חוששת שגם אם אקבל היתר מביהמ"ש, בעלי לשעבר יערער וינסה לעצור או לעכב את יציאתנו לחו"ל. האם קיימת סיבה לדאגה?

חטיפת והגירת ילדים כאשר הורה אחד מתנגד

 

תשובה:

אכן, ישנן סיבות לחשוש, גם אם ביהמ"ש יתיר לקטין להעתיק את מקום מגוריו לחו"ל. זאת משום שההורה הנפגע-במקרה זה האב- יוכל לערער לביהמ"ש המחוזי ולבקש לעכב את יישום ההיתר, עד לבירור העניין במסגרת הערעור. יחד עם זאת, ביהמ"ש רשאי לסרב לבקשת העיכוב.

שאלות ותשובות10 תוצאות

* אנו תקווה, כי אתר זה ישמש כלי עזר שימושי ויעיל, ויהווה "חבר לעת צרה", אולם, יחד עם זאת, ברצוננו להדגיש, כי המידע המופיע באתר אינו יכול להוות תחליף לייעוץ משפטי אישי ופרטני. למתן ייעוץ משפטי, ולתיאום פגישת ייעוץ, ניתן לפנות למשרדנו, על פי אמצעי הקשר המופיעים באתר.

דילוג לתוכן