חטיפת והגירת ילדים

כן, ישנה זיקה מסוימת. ביהמ"ש עלול לחשוש שככל שהמרחק הגיאוגרפי מישראל גדול יותר, כך גדלה הסבירות לריחוק רגשי בין הקטין להורה שאינו משמורן. מכיוון שלמעבר קטינים לחו"ל ישנן השלכות על מערכת היחסים שבין הקטין וההורה שאינו משמורן, בכל מקרה, ככל שהמרחק הגיאוגרפי גדל, שכיחות הביקורים יורדת, בשל הקושי והעלות של קיום הסדרי הראייה. כאשר מדינת היעד למעבר הקטין רחוקה – ניו זילנד למשל- גובר הסיכוי שביהמ"ש יבחן בדקדקנות כיצד ההורה המשמורן מציע לקיים את הסדרי הראייה כדי למזער נזקים רגשיים אפשריים לקטין. יחד עם זאת, אם ההורה המשמורן מבוסס כלכלית או מתעתד להינשא לבן זוג אמיד, ביהמ"ש יטה להעניק את ההיתר מפני שאפשר לממן את הסדרי הראייה, בנסיבות אלה, ביתר קלות.

קיים קשר אמיץ בין השניים. בקשה למתן היתר להעתקת מקום מגורים, על פי טיבעה, מערערת את הסדרי הראייה ואיכות הקשר שבין ההורה שאינו משמורן לבין הקטין. נכונות ההורה המשמורן להקל ולעודד ביקורים אצל ההורה האחר מהווה גורם מכריע בהחלטת ביהמ"ש להתיר את מעבר הקטין לחו"ל. ביהמ"ש יבחן האם הסדרי הראייה כובדו ע"י ההורה המשמורן או שמא ההורה המשמורן מערים קשיים על הסדרי הראיה בין הקטין להורה שאינו משמורן. ביהמ"ש יסרב להתיר מעבר קטין לחו"ל, אם שוכנע כי ההורה המשמורן סיכל ביקורים או מנע אותם בפועל באופן עקבי, משום שהתנהגות זו מצביעה על שלילת קיומו של ההורה שאינו משמורן ע"י ההורה המשמורן.

לא בהכרח. למרות שנישואים או נישואים בשנית לבן זוג המתגורר בחו"ל מהווים גורם משמעותי למתן היתר במקרה זה, ביהמ"ש יבחן גם את כל הגורמים הנוגעים למקרה והאם המעבר הנו לטובת הקטין. ביהמ"ש יבדוק במיוחד את יציבותה ואיכותה של מערכת היחסים החדשה שבין ההורה המשמורן ובן הזוג החדש, את מערכת היחסים של הקטין עם בן הזוג הנ"ל וכן את שאר היתרונות הכרוכים במעבר לחו"ל (כגון: סביבת המגורים המיועדת לעומת סביבת המגורים של הקטין בישראל). בסופו של דבר, על ביהמ"ש להשתכנע שהסיבה למעבר הינה ראויה ומוצדקת, לטובת הקטין, וכי כל מחיר שיהיה על הקטין לשלם, בשל המעבר הינו סביר.

כן! מערכת היחסים שבין הקטינים לבין בן הזוג החדש של ההורה המשמורן מהווה גורם אחד מתוך מספר גורמים הנבחנים על ידי ביהמ"ש בבואו לדון בבקשה למתן היתר להעתקת מקום מגורים של קטינים. ביהמ"ש גם ירצה לבחון האם מערכת היחסים החדשה נראית יציבה ואף עשוי לבחון את עברו המשפחתי של בן הזוג החדש. אם לבן הזוג החדש ילדים משלו, ביהמ"ש יוכל לבקש לבדוק את יחסם ל "אחים החורגים האפשריים" שיהיו להם.

קיים כאן מלכוד. על מערכת היחסים שבין הקטינים לבן הזוג החדש להיות טובה באופן סביר, אך לא טובה מדי. אם מערכת היחסים טובה מדי, האב הביולוגי, שאינו ההורה המשמורן, יוכל לטעון כי להעתקת המגורים של הקטינים תהיה השפעה שלילית על תפקידו כהורה.

על מנת לתבוע הוצאת ילדים למגורי קבע בחו"ל, יש קודם לכן או בד בבד, להגיש תביעה למשמורת על הילדים. לאחר שניתנת ההכרעה בענין המשמורת ניתן להתייחס לעניין הוצאת הילדים לחו"ל . במסגרת תביעה שכזו יש לפרט כיצד תובטח טובת הילד מבחינת סביבת מגורים, חינוך , אמצעי הקיום של ההורה המשמורן ,באם יעבור להתגורר בחו"ל. כמו כן יש להציע הסדרי ראיה נאותים בארץ ובחו"ל. במשפט בעניין הוצאת ילדים לחו"ל, ביהמ"ש ממנה מומחה שמתבקש להגיש חוות דעתו, הן בעניין המשמורת והן בענין הוצאת הילד/ים לחו"ל. במצב שכזה עשוי ההורה השני להגיש תביעת משמורת מצידו, בין היתר בניסיון למנוע את הוצאת הילדים מן הארץ.מלאכתו של ביהמ"ש במשפטים שכאלה הינה קשה ביותר, משום שעליו להכריע בין זכויות לגיטימיות מתחרות, של שני ההורים. מחד גיסא הזכות של הורה להתגורר בכל מקום שיחפוץ , ומאידך גיסא הזכות של ההורה האחר להיות בקשר קרוב ורצוף עם ילדיו. יוצא איפוא שכיבוד זכותו של הורה אחד, בהכרח פוגעת בזכותו של ההורה האחר.

ככלל, לתושבת זרה שהתגרשה מישראלי ומבקשת לגדל את ילדם הקטין בארץ מולדתה, בחו"ל, יש סיכוי רב להצליח בקבלת היתר מביהמ"ש לכך, בתנאי שהמסוגלות ההורית שלה טובה יותר ועדיפה מזו של האב, וחוו"ד מטעם הגורמים המקצועיים הרלוונטיים, תומכות בכך.

בימ"ש בישראל ייתן היתר לקטין להעתיק את מקום מגוריו לחו"ל, למרות התנגדות ההורה שאינו משמורן, אם ימצא ביהמ"ש שהמעבר לחו"ל הנו לטובת הקטין. ביהמ"ש יתחשב בגורמים רבים אך קודם כל בטובת הילד.

בסופו של דבר, ביהמ"ש יעניק היתר להעתקת מגורים כאשר הוא ישוכנע כי המניע להגירת הקטין הינו ראוי ומוצדק וכי כל מחיר שיהיה על הקטין לשלם, בשל ההעתקה המגורים, משתלם.

לא! החלטת ביהמ"ש לגבי זהות ההורה המשמורן, (במקרה זה אמו של הקטין), מתייחסת אך ורק למשמורת בתחומי מדינת ישראל. על מנת שתהא לאמו של הקטין רשות להתגורר עמו בחו"ל באופן קבוע, עליה להגיש תביעה להגירה לביהמ"ש למשפחה, אשר יקבע האם היא רשאית להגר עם הקטין לחו"ל.

יתר על כן, למרות שאמו של הקטין נקבעה כהורה המשמורן בהחלטת בימ"ש, היא מנועה מלקחת את הקטין עמה לחו"ל ללא הסכמתו של האב. אם היא תעשה כן, היא עלולה, ככל הנראה, להיתבע בביהמ"ש למשפחה בגין חטיפת הקטין.

כן, וזאת, בין אם ביהמ"ש מורה על עריכת חוות דעת על ידי מומחים ובין אם הצדדים מציגים אותן בפניו. הן מומחים אשר חוות דעתם מוזמנת ע"י ביהמ"ש, והן מומחים אשר ממצאיהם מובאים ביוזמת מי מהצדדים בפני ביהמ"ש, עשויים להיחקר בחקירה נגדית על מסקנות חוות הדעת שלהם. חוות דעת מומחים מהווה כלי חיוני ובעל משקל רב, אך אין היא מחייבת את ביהמ"ש.