משמורת, הסדרי ראייה וקשר

בית הדין הרבני יכול לקחת בחשבון את מידת השמירה על מצוות הדת על ידי הורה לא משמורן, בקובעו את הסדרי הראיה, אם הוא מחליט, שהילד עלול להיות מבולבל ע"י אורח החיים השונה של אביו ושל אימו.

כן. הורים רשאים להסכים ביניהם על הסדרי משמורת וראייה, המתאימים להם, בהסכם בכתב, אותו יאשרו בבית משפט על מנת שיקבל תוקף של פסק דין. עם זאת, יצויין, כי לבית המשפט יש שיקול דעת לסרב לאשר את תנאי ההסכם של ההורים אם אינם משרתים, לדעת ביהמ"ש את טובת הילד או מקפחים באופן בלתי הוגן את זכויותיו של אחד מן ההורים, או של הילד.

ככלל, בתי משפט אינם מפרידים בין אחים אלא אם כן, מדובר במקרה חריג ויוצא דופן. אם לא יטענו בפני בית המשפט סיבות מיוחדות שעל בסיסן מתבקש הפיצול במשמורת בין האחים, ובית המשפט ישתכנע בקיומן, לשביעות דעתו, סביר להניח שתביעה מעין זו, תידחה.

עליכם לפנות באופן מיידי לבית המשפט למשפחה, באזור מגוריו של הנכד, בבקשה ליישוב סכסוך. אם הליך יישוב הסכסוך ייכשל תהיו רשאים להגיש תביעה לקביעת הסדרי שהייה עם הנכד. לעומת זאת, כאשר מדובר בעניין דחוף, ישנה גם אפשרות להגיש בקשה דחופה, במסגרת תיק יישוב הסכסוך להסדרי ראייה עם הנכד. משרדנו מטפל במקרים כאלה.

עפ"י חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות (1962), הורים יכולים לערוך ביניהם הסכם ביחס למשמורת על ילדם הקטין. ברם, על ההסכם הזה להיות מאושר ע"י בימ"ש, ולקבל תוקף של פסק דין. מכאן שהורים המעוניינים בהעברת משמורת מהורה אחד למשנהו, רשאים לערוך הסכם ביניהם בדבר העברת זכויות המשמורת על בנם הקטין, ולאשר את ההסכם האמור בביהמ"ש, כך שיהווה מסמך משפטי מחייב.

מימון כרטיסי טיסה הביתה, תשלום עבור והשכרת דירה או דאגה למדור והוצאות כספיות של האם והילדים, תשלום דמי מזונות עבור הילדים ואף תשלום סכום כספי משמעותי נוסף.

בתי המשפט בישראל מכירים בכך שהקשר בין סבים לנכדים הינו חיוני וכי ניתוקו של הקשר עלול לפגוע בטובת הילד, ואף לגרום לו נזק נפשי והתפתחותי. על פי המצב החקיקתי כיום, לסבים יש זכות לתבוע זכויות קשר עם נכדיהם. יחד עם זאת, ביהמ"ש מייחס משקל רב לאוטונומיה של ההורים ויבדוק כל מקרה לגופו. לרוב מה שיכריע הינה השאלה האם הקשר/חידוש הקשר עם הסבים משרת את טובת הנכד הקטין, שהינו עקרון על, ביחס להכרעות בעניין קטינים.

עקרונית כן. אין ספק כי הורים, שהינם האפוטרופוסים הטבעיים של ילדיהם, זכאים לקבל החלטות בקשר לילדים, לרבות ביחס לקשרים שלהם עם אחרים. במקרים בהם קיימת מחלוקת בין הורים וסבים, לעיתים ייטב אם הילדים לא ייקלעו למריבה ביניהם, ויימנע מהם "קונפליקט נאמנויות".

כן!  עפ"י האמנה הבינלאומית בדבר זכויות הילד, משנת 1989, אשר חלה  על ישראל, משנת 1991, המדינות החברות מחוייבות לכבד את זכותו של ילד לשמור על זהותו, לרבות שמו וקשריו המשפחתיים, כפי שהללו הוכרו על פי חוק, ללא התערבות בלתי חוקית. ישראל מחוייבת לכבד זכות מוגנת לשימור וטיפוח זהות, מורשת, תרבות, ויחסים עם  בני משפחה, עפ"י האמנה הבינלאומית בדבר זכויות הילד, ובכלל זה, קשר בין נכדים לבין הסבים שלהם, אשר הינם חלק בלתי נפרד מן המשפחה הגרעינית שלהם.

בתי המשפט בישראל קבעו כי ההכרעה בסוגיית ההחזקה של בעל חיים לאחר פרידה, מתקבלת על פי השיקול הרחב של "טובת החיה", וכי הגישה הרואה בבעל חיים קניין/רכוש אינה עולה בקנה אחד עם ראיית בעלי החיים בחברה המערבית המודרנית היום. המשפט הישראלי, מעניק שיקול דעת לשופט להחליט עפ"י אמות מידה כגון תום לב, צדק, סבירות, וכדו'.

כך, ביוני 2020 בבית משפט לענייני משפחה בירושלים נדחתה תביעה של גבר לקבל משמורת משותפת על הכלבים עם גרושתו. נקבע שם, כי בחינת השיקול הרחב של "טובת החיה", דורשת את הישארות הכלבים בחזקת האישה לאור הנתק הממושך בינם לבין התובע, שהוא כיום כמו "אדם זר" עבורם.