משמורת, הסדרי ראייה וקשר

כן. עליך לפנות בבקשה לבית המשפט ולבקש שהעו"ס תנמק את ההמלצה שלה, וכן, לבקש להשיג עליה. בביהמ"ש העליון נקבע בעבר (2017) כי גם אם בימ"ש הסמיך עובדת סוציאלית להחליט בענייני הסדרי ראייה, עליה לנמק את החלטותיה בכתב ולא בקצרה, כך שבמידת הצורך – אם יבקש זאת אחד הצדדים – יוכל בית המשפט לדון בהחלטתה ובהשגות הצדדים עליה.

תלוי אם מדובר בהחלטה קצרת מועד או לא. בבימ"ש עליון נקבע בעבר בעניין דומה, שככלל, תפקידה של העובדת הסוציאלית הוא לסייע לבית המשפט ולחוות את עמדתה המקצועית, אולם תפקיד ההכרעה השיפוטית מסור מטבע הדברים לבית המשפט. נקבע שם כי כאשר מדובר בענייני שיגרה, שבהם דרושה החלטה מהירה, העובדת הסוציאלית תוכל להכריע, אבל , לעומת זאת, כאשר מדובר בשינוי הסדרי משמורת שנקבעו על-ידי בית המשפט, ראוי שהעו"ס תמליץ לביהמ"ש על דעתה בעניין אך כי ביהמ"ש הוא זה שיכריע, בסיוע של אנשי מקצוע (מומחה פסיכולוג וכיוב'). בתיק המדובר דובר בהחלטה לטווח קצר ולכן, שם נקבע כי היתה סמכות לעו"ס להכריע.

בפעם הבאה שהבנות אינן מוחזרות ניתן להגיש בקשה בהולה מתאימה לבית המשפט למשפחה. בתיק שנדון לאחרונה (דצמבר 2020) בפני כב' השופט שני, בעניין דומה, בבימ"ש למשפחה בתל אביב, נקבע כי בגלל ההתנהגות של האב, הסדרי השהייה בין הילדים לאב, יתקיימו במרכז קשר בלבד. צויין בפסה"ד, כי: ״למעשה, לאור התיקים הקודמים מאמין אני כי הנתבע מתנהג בגסות ועושה בבנות לא רק כשבשלו, אלא גם כדי להכביד על האם״.

בתיק זה, השופט הורה למשטרת ישראל כי בכל מקרה בו האב מפר הוראה חוקית עליהם להתערב ואם יהיה צורך, אף לעצור את האב (שם)  לזמן מה עד להשבת הבנות.".