משמורת, הסדרי ראייה וקשר

האפשרות הטובה ביותר עבורך היא לתבוע את אכיפת הסדר הראייה עפ"י הסכם הגירושין בביהמ"ש במדינה בה מתגוררים הילדים. יוער כי, גם אם המדינה בה מתגוררת אשתך לשעבר עם הילדים כפופה לאמנת האג עדיין קשה ביותר לאכוף זכויות ביקור באמצעות האמנה כאשר לא קיים יסוד של מעשה חטיפה.

בתי המשפט בישראל מכירים בכך שהקשר בין סבים לנכדים הינו חיוני וכי ניתוקו של הקשר עלול לפגוע בטובת הילד, ואף לגרום לו נזק נפשי והתפתחותי. על פי המצב החקיקתי כיום, לסבים יש זכות לתבוע זכויות קשר עם נכדיהם. יחד עם זאת, ביהמ"ש מייחס משקל רב לאוטונומיה של ההורים ויבדוק כל מקרה לגופו. לרוב מה שיכריע הינה השאלה האם הקשר/חידוש הקשר עם הסבים משרת את טובת הנכד הקטין, שהינו עקרון על, ביחס להכרעות בעניין קטינים.

כן, במקרים מסויימים, כאשר נמצא שהקשר הינו לטובת הילדים. עם זאת, נקבע בפסיקה, כי יש "להעניק זכות התערבות להורי ההורים בזהירות רבה מאוד ובמשורה". כאמור, למרות שבתי משפט מעדיפים שלא להתערב יתר על המידה בשיקול דעתם של הורים, ואף על פי כן, אם טובת הילדים נפגעת ומתברר לבית המשפט כי טובתם היא להיות בקשר עם הסבים, ביהמ"ש יפסוק בהתאם לעקרון טובת הילד, ואף יתחשב ברצונם של הילדים בעניין זה.

לא. בעבר לא היה לסבים מעמד בחוק, אבל נעשה שינוי בזכות סבים לפנות לבית המשפט, כדי להתראות עם נכדיהם, לאחר התיקון לתקנות סדר הדין האזרחי משנת 2007. שם נקבע כי: "הורה הורהו של קטין רשאי להגיש בקשה ליישוב סכסוך בינו לבין הורה של קטין, בעניין קביעת דרכי קשר בינו לבין הקטין ". מאז אותו תיקון לתקנות, הוכרה האפשרות של סבים לנקוט בהליך משפטי כדי להסדיר את הקשר בינם לבין נכדיהם.

עליכם להגיש בקשה ליישוב סכסוך לבית המשפט למשפחה באזור מגורי הנכדים, ובמסגרת תיק זה, לבקש סעד דחוף בענין ביקור הנכדים בבית המלון' אשר בו תתארחו. בית המשפט יורה ליחידת הסיוע לקיים פגישה בינכם לבין הכלה לשעבר, אמם של הנכדים. אם הפגישה תיצלח תוכלו לגבש הסכם, ואם לא, אז תצטרכו להמשיך ולנקוט בהליך משפטי.

כן! בשנים האחרונות חלה התקדמות בהכרה בזכויות של סבים, לקשר עם הנכדים שלהם. זכויות סבים להסדרי ראיה עם נכדיהם התפתחו, בתחילה, על ידי בתי המשפט, עד שהוכנסו והוכרו במפורש, ע"י הכנסת, בסעיף 28ב' (א) לחוק הכשרות המשפטית התשכ"ב-1962, בנוסף להכרה בחוק, בזכויות העצמאיות של ילדים (כאן-הנכדים שלכם).

לא! אמנם להורים יש זכות להחליט ביחס לילדים שלהם, מכוח ה"אוטונומיה ההורית", אשר נתונה בידיהם, כאפוטרופוסים טבעיים של ילדיהם, אולם זכות זו אינה מוחלטת, אלא יחסית ומוגבלת. בית המשפט אמור להתחשב בזכויות הנכדים, ובעקרון העל של טובת הילד, אשר מהווה אבן יסוד בפסיקה ובחקיקה, ואשר לאורם נבחנות זכויות של קטינים.

עליכם להגיש בקשה ליישוב סכסוך לבית משפט למשפחה ולבקש שייקבעו זמני שהייה ביניכם לבין הנכדים. עפ"י סעיף 28 ב. (א) לחוק הכשרות המשפטית: "בית המשפט רשאי, אם ראה שהדבר הוא לטובת הקטין, להחליט בבקשת הורי הוריו בעניין הקשר בינם ובין הקטין".

תלוי אם מדובר בהחלטה קצרת מועד או לא. בבימ"ש עליון נקבע בעבר בעניין דומה, שככלל, תפקידה של העובדת הסוציאלית הוא לסייע לבית המשפט ולחוות את עמדתה המקצועית, אולם תפקיד ההכרעה השיפוטית מסור מטבע הדברים לבית המשפט. נקבע שם כי כאשר מדובר בענייני שיגרה, שבהם דרושה החלטה מהירה, העובדת הסוציאלית תוכל להכריע, אבל , לעומת זאת, כאשר מדובר בשינוי הסדרי משמורת שנקבעו על-ידי בית המשפט, ראוי שהעו"ס תמליץ לביהמ"ש על דעתה בעניין אך כי ביהמ"ש הוא זה שיכריע, בסיוע של אנשי מקצוע (מומחה פסיכולוג וכיוב'). בתיק המדובר דובר בהחלטה לטווח קצר ולכן, שם נקבע כי היתה סמכות לעו"ס להכריע.