משמורת, הסדרי ראייה וקשר

עלייך להגיש בקשה לבית המשפט למשפחה, ולבקש שיינתן היתר לבת שלך לצאת איתך לחו"ל, לפרק זמן קצוב. אם ישנה מחלוקת, בין הורים, ניתן להביא את הענין להכרעת בית המשפט. היתר של בית המשפט ליציאת הקטינה לחו"ל, הופך את יציאת הקטינה לחו"ל לחוקית, למרות התנגדות אבי הקטינה. לעומת זאת, יציאה לחו"ל עם קטין, ללא הסכמה או ללא היתר מצד בית המשפט, מהווה מעשה חטיפה/הרחקה שלא כדין.

יש להגיש בקשה ליישוב סכסוך, ובמסגרתה בקשה דחופה לבית משפט למשפחה, למתן צו לקביעת הסדרי שהייה.

ראשית עלייך לבקש צו מניעה מבית המשפט, כדי לאסור על האב לנסות ולקיים קשר טלפוני או כל קשר אחר אלא כפי שנקבע ע"י בית המשפט, עם סנקציה. אם האב בכל זאת מיפר את צו המניעה, את רשאית לפנות לבית משפט ולטעון לביזיון בית משפט, בגלל הפרת החלטה שיפוטית, ובית המשפט יכול לחייב את האב בקנס, או להורות על מאסרו, אם הוא ממשיך בהפרה שלו.

התשובה לשאלה זו תלוייה בנסיבות העניין. במידה ומדובר במעבר בתוך מדינת ישראל, על פי רוב, לא תתעורר בעיה, ולכל היותר במקרה של מחלוקת עם האב יתבקש מתן היתר של בית משפט לענייני משפחה למעבר. זאת למרות שעל פי חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, תשכ"ב-1962, שני ההורים מתוקף תפקידם כאפוטרופוסים טבעיים של ילדיהם אמורים לקבוע את מקום מגוריו של קטין. גם במקרה של פרידה או גירושין. בפועל בתי המשפט ממעטים להתערב במקרים בהם המעבר המבוקש הינו בתוך תחומי מדינת ישראל.

ראשית, באפשרותך להגיש תביעה לקיום הסדרי ראייה או זכויות ביקור בישראל בביהמ"ש, ולבקש כי עובד סוציאלי/פקיד סעד יתמנה ע"י ביהמ"ש לערוך תסקיר ולהגיש המלצותיו בעניין. הדבר יהיה כרוך בחקירה של כל מערכות היחסים בקרב היחידה המשפחתית, לרבות יחסיהם של ילדיך הבוגרים עמך ועם אשתך לשעבר, והאופן בו הדבר משפיע על מערכת היחסים עם בנך הקטין. אם המומחה הממונה ע"י ביהמ"ש מעריך כי נמנעות ממך זכויות ביקור וכי הדבר גורם נזק בלתי הפיך לבנך, כלומר, שבנך הקטין סובל מניכור הורי, אזי המומחה רשאי לנקוט הליכים משפטיים בבקשה להכריז על בנך כ-"קטין נזקק" עפ"י חוק הנוער (טיפול והשגחה) משנת 1960. ברם, יודגש כי מדובר בצעד מרחיק לכת ושנוי במחלוקת, מפני שאם בימ"ש יכריז על בנך כעל "קטין נזקק" הוא יוכל ליתן צו השגחה אשר יעביר את המשמורת על הקטין מאשתך לשעבר לשירותי הרווחה. או אז שירותי הרווחה יוכלו לקבוע היכן בנך הקטין יתגורר ואיזה טיפול הוא יקבל. הרעיון כאן הוא כי לספק לילד סביבה ניטראלית בה הוא יוכל לקבל ייעוץ פסיכולוגי לו הוא זקוק על מנת שהוא יוכל לבנות מחדש את מערכת היחסים שלו עם ההורה המנוכר, במקרה זה, אתה.

עליך להגיש תביעה לקיום הסדרי ראייה בישראל ובחו"ל בבימ"ש למשפחה בישראל. אשתך לשעבר תידרש להגיש כתב הגנה. כמו כן באפשרותך לבקש מביהמ"ש להסמיך פקיד סעד לערוך תסקיר ולהגיש המלצות בעניין. ככלל, ביהמ"ש מכיר בחשיבות ובזכות של ילד לקיים קשר משמעותי עם הוריו, ועשוי בשלב ראשון למצוא לנכון ולהבהיר זאת לאשתך לשעבר המפגינה יחס עוין לכיבוד זכויות ילדכם, כבר במהלך קדם המשפט.

אם בפסק הדין שהעניק משמורת לאם לא נדונו זכויות הביקור של האב ביחס לקטין, אזי האם אינה מחויבת מבחינה חוקית להבטיח כי יתקיימו ביקורים בפועל.  הזכות לממש הסדר ראייה מונח בידי האב, לא האם.

האפשרות הטובה ביותר עבורך היא לתבוע את אכיפת הסדר הראייה עפ"י הסכם הגירושין בביהמ"ש במדינה בה מתגוררים הילדים. יוער כי, גם אם המדינה בה מתגוררת אשתך לשעבר עם הילדים כפופה לאמנת האג עדיין קשה ביותר לאכוף זכויות ביקור באמצעות האמנה כאשר לא קיים יסוד של מעשה חטיפה.

כן, במקרים מסויימים, כאשר נמצא שהקשר הינו לטובת הילדים. עם זאת, נקבע בפסיקה, כי יש "להעניק זכות התערבות להורי ההורים בזהירות רבה מאוד ובמשורה". כאמור, למרות שבתי משפט מעדיפים שלא להתערב יתר על המידה בשיקול דעתם של הורים, ואף על פי כן, אם טובת הילדים נפגעת ומתברר לבית המשפט כי טובתם היא להיות בקשר עם הסבים, ביהמ"ש יפסוק בהתאם לעקרון טובת הילד, ואף יתחשב ברצונם של הילדים בעניין זה.

אתה רשאי להגיש לבית המשפט למשפחה, בקשה דחופה ואף לצרף אליה את הוריך, כמבקשים (יחד אתך) בבקשה לאשר את הנסיעה של הבת הקטינה שלך לארה"ב, לארה"ב, לביקור לפרק זמן קצוב, למטרת ביקור משפחתי, ולבקש כי הילדה תישמע ע"י עו"ס ביחידת הסיוע הסמוכה לבית המשפט. הואיל ומדובר בילדה בגיל העשרה, לפיכך, לדעתה יינתן משקל רב, אם יימצא כי היא בוגרת מספיק,  כדי לבטא עמדה עצמאית וברורה. עפ"י האמנה בדבר זכויות הילד, לבת שלך יש זכות לשמור על קשר משמעותי עם בני משפחה מורחבת (הסבים). אם ביהמ"ש יתרשם כי הנסיעה עולה בקנה אחד עם הרצון של בתך המתבגרת, ומגשים את טובתה, יש לך סיכוייים טובים להצליח למרות ההתנגדות של גרושתך, בנסיבות העניין.