משמורת, הסדרי ראייה וקשר
חוסר שיתוף פעולה
הבת שלי שחיינית תחרותית, אבל אביה, בעלי לשעבר, מסרב לאפשר לה לנסוע לחו"ל להשתתף בתחרות בינלאומית, ללא סיבה עניינית, מה אוכל לעשות?
אפוטרופסות •קטיניםעלייך להגיש בקשה ליישוב סכסוך ובמסגרתה בקשה דחופה לבית משפט למשפחה למתן היתר לקטינה, להשתתף בתחרות בחו"ל. אם בימ"ש יגיע למסקנה שטובתה של הילדה הינה לנסוע לתחרות, וכי היא מעוניינת בכך, וזוהי דעתה העצמאית והכנה, אזי, הבקשה תתקבל, בהעדר סיבה עניינית אשר שוללת זאת.
בעלי לשעבר מנסה שוב ושוב ליצור קשר טלפוני עם הבן שלנו, למרות שעל פי צו בית משפט הקשר ביניהם מוגבל לביקור אחד בשבוע במרכז קשר. מה ביכולתי לעשות?
משמורת, הסדרי ראייה וקשר •הסדרים נפוציםראשית עלייך לבקש צו מניעה מבית המשפט, כדי למנוע מן האב לנסות ולקיים קשר טלפוני או כל קשר אחר מזה שנקבע ע"י בית המשפט, עם סנקציה. אם האב בכל זאת מיפר את צו המניעה, את רשאית לעתור לבית משפט על פי פקודת בזיון בית משפט, ובית המשפט רשאי לחייב את האב בקנס, או אפילו להורות על מאסרו, אם הוא ממשיך בהפרה שלו.
אני חושש שבת הזוג שלי אשר מתגוררת איתי בדירה בישראל, תברח לחו"ל עם התינוק שלנו, ולא אראה אותו שוב. היחסים שלנו במשבר, היא אזרחית זרה, וגיליתי שהיא מחפשת טיסות ומתקשרת להוריה שמתגוררים בחו"ל, בתדירות גבוהה. באיזה צעד משפטי זריז אוכל לנקוט, כדי למנוע את הבריחה שלה?
חטיפת והגירת ילדים •חטיפה מישראלעליך להגיש בקשה דחופה לבית משפט למשפחה למתן צו עיכוב יציאה מן הארץ במעמד צד אחד נגד התינוק והאם, בגלל חשש של חטיפת הילד.
בת הזוג שלי ואני נפרדנו, והיא לא מרשה לי לראות את הילד המשותף שלנו, אלא אם כן אסכים לדרישות הכספיות הבלתי הגיוניות שלה, מה באפשרותי לעשות?
משמורת, הסדרי ראייה וקשר •חוסר שיתוף פעולהצריך להגיש בקשה דחופה לבית משפט למשפחה, למתן צו לקביעת הסדרי שהייה.
האם זכויות ביקור ניתנות לאכיפה במקרי חטיפה למדינה לא מתקשרת?
חטיפת והגירת ילדים •אמנת האגכן.
מאחר ובמקרה זה אמנת האג איננה אכיפה הרי שההורה שנמנעות ממנו זכויות ביקור צריך להגיש תביעה בעניין זה לביהמ"ש במדינה בה נמצא הקטין בהתאם לדיני המשפחה הקיימים שם.
כיצד ניתן בדרך כלל לממש זכויות ביקור כאשר הן נמנעות ע"י ההורה המשמורן ללא יסוד של חטיפה?
חטיפת והגירת ילדים •אמנת האגבמקרה שכזה מדובר באכיפת הסדרי ראייה/זכויות ביקור כאשר אין ברקע מקרה חטיפה ואמנת האג אינה מיושמת.
למשל, אם אמו המשמורנית של קטין קיבלה היתר מבימ"ש למשפחה בישראל להגר עמו לחו"ל, למדינה לא מתקשרת, ולמרות שנקבעו לאב זכויות ביקור הפירה האם את זכויות הביקור של האב, יהיה על האב לפנות לביהמ"ש בישראל או במדינה בה מתגורר הקטין עפ"י החוק הרגיל הדן בזכויות ביקור ולתבוע אותן. האב יוכל גם לבקש לאכוף נגד האם את כל העונשים המנויים בצו המקורי של ביהמ"ש בישראל במקרה של הפרת הצו על-ידה.
אנחנו מתגוררים בבלגיה, והנכדים שלנו בישראל. הבן שלנו התגרש וכלתנו לשעבר, מגדלת את הילדים. היא מסכימה שניפגש עם הילדים בביתה, אך מתנגדת לכך שהנכדים יישהו עימנו בבית המלון, בעת ביקורנו בישראל. כיצד ביכולתנו לפעול?
אפוטרופסות •קטיניםעליכם להגיש בקשה ליישוב סכסוך לבית המשפט למשפחה באזור מגורי הנכדים, ובמסגרת תיק זה, לבקש סעד דחוף בענין ביקור הנכדים בבית המלון' אשר בו תתארחו. בית המשפט יורה ליחידת הסיוע לקיים פגישה בינכם לבין הכלה לשעבר, אמם של הנכדים. אם הפגישה תיצלח תוכלו לגבש הסכם, ואם לא, אז תצטרכו להמשיך ולנקוט בהליך משפטי.
בעלי לשעבר, מאז שהוא נישא מחדש, מסרב להיפגש עם הבת שלנו, בת ה- 11, ומבטל שוב שןב מפגשים איתה, שנקבעו בהסכם הגירושין שלנו, שנחתם ואושר בבית משפט. הילדה מאוד מעוניינת לקיים קשר עם אביה, והמצב מצער אותה מאוד. מה ביכולתי לעשות כדי שהוא יכבד את ההסכם?
משמורת, הסדרי ראייה וקשר •חוסר שיתוף פעולהאם עניין הסדר הביקורים בין הילדה לאביה מעוגן בהסכם שקיבל תוקף של פסק דין, את רשאית לפנות לבית המשפט, בבקשה להתערב, הואיל ובעלך לשעבר, למעשה, מיפר ומבזה את פסק הדין. את יכולה להגיש בקשה עפ"י פקודת ביזיון בית המשפט, ולבקש להטיל עליו קנס על כל הפרה עתידית בעניין זה, או לחילופין להגיש תביעה לאכיפת הסכם, ולעתור במסגרתה להטלת סנקציה כספית על כל הפרה שכזאת שגורמת עוגמת נפש לילדה ומטילה עלייך הוצאות.
אני מצוי בהליכי גירושים קשים מאשתי, ויש לנו שתי בנות תאומות, בנות 5. גרושתי מספרת לבנות שלנו שאני לא אוהב אותן, שעזבתי אותן, לא מאפשרת להן להתקשר אליי, מנתקת את הטלפון כשאני מתקשר, ואף מאזינה לשיחות ומתערב בהן בכל פעם שאני מתקשר. אני מעוניין לקבל משמורת על הבנות ורוצה לדעת אם יש לי סיכוי לזכות במשמורת, לאור ההתנהגות המסיתה מצד גרושתי?
משמורת, הסדרי ראייה וקשר •חוסר שיתוף פעולהכן. יש לך סיכוי. אמנם על פי "חזקת הגיל הרך" יש העדפה לקבוע את המשמורת של הילדים בידי האם, עד לגיל 6, אולם, בתיק דומה שהתנהל בפני בית המשפט לענייני משפחה בחדרה, נקבע, כי ניכור הורי חריף שנגרם עקב התנהגות של האם, יכול להוות סיבה מיוחדת לשלילת "חזקת הגיל הרך", הנ"ל, אשר קבועה בחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות התשכ"ב-1962.
הבת שלי מנישואיי הראשונים, בת 13, החלה לאחרונה לדבר אליי בחוצפה, לסנן אותי בטלפון, ומצדדת אך ורק בעמדות של אמא שלה, גרושתי, אשר יש לי איתה לאחרונה מחלוקת כספית. אני מעוניין לפנות לבית המשפט, כדי שיתערב בנעשה, בגלל ההסתה מצד גרושתי. מה הם סיכויי להצליח בכך?
משמורת, הסדרי ראייה וקשר •חוסר שיתוף פעולהבית המשפט למשפחה קבע, בתיקים שהובאו אליו בנושא זה, של טענות להסתה וניכור הורי, כי על מנת להוכיח ניכור הורי, יש להציג בפני ביהמ"ש, "ראיות אובייקטיביות" ואין להסתמך על תחושות סובייקטיביות של ההורה הנפגע. כלומר, יהיו מקרים, שבהם ניתוק הקשר עם הילד ביחס להורה הלא משמורן יהיה מוצדק, למשל, אם ההורה הלא משמורן מקיים קשר רופף מאוד עם הילד, או נוקט אלימות פיזית או מילולית, במצב כזה, כאשר ביהמ"ש מתרשם מכך באמצעות אנשי מקצוע ובכלל זה עו"ס ו/או פסיכולוג מטעם בימ"ש, הרי שבימ"ש עשוי לדחות טענת ניכור הורי. אבל אם אכן, יש לך ראיות אובייקטיביות לכך, שגרושתך מסיתה ומנכרת את בתכם הקטינה נגדך, יש סיכוי טוב שתביעתך תתקבל.
* אנו תקווה, כי אתר זה ישמש כלי עזר שימושי ויעיל, ויהווה "חבר לעת צרה", אולם, יחד עם זאת, ברצוננו להדגיש, כי המידע המופיע באתר אינו יכול להוות תחליף לייעוץ משפטי אישי ופרטני. למתן ייעוץ משפטי, ולתיאום פגישת ייעוץ, ניתן לפנות למשרדנו, על פי אמצעי הקשר המופיעים באתר.