משמורת, הסדרי ראייה וקשר

לא. העיקרון המנחה הינו כי ענייני המשמורת יוכרעו במדינת האם או המקור של הקטין לכשיוחזר אליה. בתי המשפט הדנים בתיקי אמנת האג דנים ומכריעים באלה האם להחזיר את הילד למדינת מקום מגוריו הרגיל בה התגורר הילד לפני קרות מעשה החטיפה. במידה וביהמ"ש מחליט להורות על החזרתו המיידית של הילד למדינה בה התגורר בטרם חטיפתו, ואם ההורה החוטף יסרב לחזור יחד עם הילד המוחזר, ביהמ"ש יוכל לקבוע כי ההורה השני יהיה רשאי ללוות את הילד חזרה למדינה ממנה נחטף, אם יבחר לעשות כן.

כן. בהחלט. בפסק דין שניתן, בחודש אפריל 2020,  בבימ"ש לעניני משפחה בתל אביב, נקבע (כב' השופט שני), כי משמורת משותפת הינה הפתרון המיטבי, מתוך ראיית טובתו של הקטין, כדי שאף צד לא יעשה שימוש לרעה בילד. כך מתוך פסק הדין:

"בבואו של בית המשפט להידרש לסוגיית משמורתו של קטין, כמו בכל סוגיה אחרת בה מעורב עניינו של קטין, עליו לשקול, בין היתר את טובתו הקונקרטית של הקטין שעניינו מובא בפניו…עוד בהקשר זה אומר כי, קביעת משמורת משותפת אינה מבטלת את חזקת הגיל הרך, שכן קביעה שכזו לא שוללת מן האם את המשמורת בקטין, שעודנה נותרת המשמורנית על הקטין, אך יחד עם האב. ".

כן! העובדה כי האב אינו נשוי לאמו של הקטין אינה שוללת את זכותו לתבוע משמורת קטין. מעמדו האישי של האב אינו משפיע על סיכוייו להצליח בתביעת המשמורת מפני שעניין הנישואין בעבר או בהווה לאמו של הקטין אינו מהווה גורם רלבאנטי. כדי שהמשמורת תועבר מאמו של הקטין אליו, עליו להוכיח לביהמ"ש כי כישוריו ההוריים טובים יותר, באופן ניכר מכישוריה של האם. עליו להוכיח לביהמ"ש כי שהיית הקטין עמו הינה לטובתו של הקטין וכי העברת המשמורת מוצדקת למרות החסרונות הכרוכים ביצירת שינוי בחיי הקטין. גורמים כגון: גילו של הקטין, מידת בשלותו והבנתו עשויים להילקח בחשבון על ידי ביהמ"ש בקבלת החלטתו. פקיד/ת סעד ו/או פסיכולוג/ית צפויים להתמנות על ידי ביהמ"ש לעריכת תסקירים ובדיקת מסוגלות הורית והגשת המלצות בנושא השנוי במחלוקת.