אפוטרופסות

לא בהכרח, זאת, משום שרמת מסוגלות הורית נדרשת נבחנת בכל מקרה לגופו ומותאמת לילד המסוים שדנים בעניינו. יכול ורמת מסוגלות הורית בסיסית לא תספיק במקרה של ילד אשר לו/לה צרכים מיוחדים.

האב רשאי להגיש בקשה דחופה לבית משפט לענייני משפחה, ולבקש לקבל את המשמורת הזמנית על הילד, עד להכרעה בשאלת כשירותה של האם לתפקד כאפוטרופוס וכמשמורן עבור הקטין.

אביו ואמו של הקטין, מהווים אפוטרופוסים טבעיים שלו, עפ"י חוק. אמנם חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות 1962-התשכ"ב, קובע העדפה לאם כמשמורנית, כאשר גילו של הילד, צעיר  מ-6 שנים ("חזקת הגיל הרך"), ברם, כאשר מדובר בנסיבות חריגות, כמו במקרה של דיכאון קיצוני שלאחר לידה, נסיבה זו עשוייה להוות טעם להענקת המשמורת של הקטין לאביו, בכפוף לראיות ולנסיבות, שיובאו בפני בית המשפט, בעניין מצבה של האם, וחוסר יכולתה לתפקד כהורה.

עיקרון האפוטרופסות המשותפת והשווה של הורים לילדיהם הקטינים חלה גם על סוגיית הוצאתו של קטין מחוץ לגבולות המדינה, בין אם לזמן קצר (למשל: לטיול, או לביקור) או קבוע, קרי, שינוי מקום מושבו של הקטין.

קיימות סיבות מוצדקות לכך שהורה ירצה לעבור עם ילדו הקטין לחו"ל. הורה גרוש או פרוד עלול לרצות:

• לחזור למדינת מוצאו ואזרחותו המקורית.
• לעבור למדינה יחד עם בן זוג חדש (בעל/אישה).
• לעבור למדינה אחרת למטרות עבודה.

קיימות מספר אפשרויות כאשר קטין נעדר, אך ישנו יסוד להאמין כי הוא לא יצא עדיין את גבולות המדינה. הורה יכול לדווח על היותו של הקטין נעדר למשטרה ולהביע את חששו מפני חטיפה אפשרית. בישראל מקרים של חטיפה אפשרית או חטיפה ממש מנוהלים בתחילה כמו במקרה של נעדר אולם נבדקים כל מעברי הגבול במדינה ומועברות אזהרות לגבי חטיפה אפשרית. אם מתקבל מידע לפיו ההורה החוטף ו/או הקטין יצאו את גבולות המדינה, נמסר דיווח על כך לאינטרפול (International Criminal Police Organization).

המשטרה בישראל תקבל מידע יעיל ותומך וסיוע באיתור הקטין הנעדר מרשויות המדינה ומסוכנויות לא ממשלתיות כמו בתי ספר, גנים, מעונות יום, מוסדות בריאות ועובדי רווחה.

הכלי היעיל ביותר למניעת חטיפת קטין ע"י אחד מהוריו, בו יכול לנקוט ההורה החושד בחטיפה אפשרית של ילדו הקטין, הוא הגשת בקשה לביהמ"ש במדינה המהווה את מקום מגוריו הרגיל של הקטין לקבלת הצווים הבאים:

• צו לעיכוב יציאתו של הקטין מן הארץ:

צו זה בא למנוע מהקטין לצאת את הארץ מכל גבול אפשרי שלה. צו זה ניתן להשגה במעמד צד אחד (ללא ידיעת הצד האחר עד לקבלת הצו). ברגע שבית משפט ישראלי למשפחה מורה על עיכוב יציאה של קטין מישראל, גם במעמד צד אחד, הצו מועבר באופן מיידי למשטרת הגבולות בשדות התעופה ובכל נקודות היציאה מהמדינה.

• צו המורה להורה האחר החשוד בחטיפה להפקיד את דרכונו של הקטין בבית המשפט, או במשרדו של עורך דינו.
• צו המורה על הוצאת הקטין מחזקתו של ההורה האחר ע"י שירותי הרווחה (פקיד סעד) כאשר קיים חשד חמור כי החטיפה היא בלתי נמנעת.
• צו מניעה לצו משמורת קיים כך שהוצאת קטין מהווה אוטומטית ביזיון בית משפט.
• צו הקובע ערבויות כספיות ביחס לזכויות ביקור בחו"ל לפני שהורה לא משמורן המתגורר בחו"ל יהיה רשאי לנסוע עם ילדו הקטין לשם קיום ביקור/הסדר ראייה אצלו במדינה בה הוא מתגורר בחו"ל, ועל מנת להבטיח את שובו של הקטין ארצה בתום הביקור/הסדר הראייה.
• צו הקובע ערבויות כספיות נדיבות ו/או "צו מראה" כתנאי מקדים למתן היתר הגירה להורה עם ילדו הקטין בחו"ל, במקרה בו ההורה המשמורן קיבל היתר כנ"ל ואילו ההורה הלא משמורן חושש פן ההורה המהגר לא יאפשר לקטין להגיע לישראל לקיום הסדרי הראייה/ביקורים עמו.

הורה החושד כי בכוונת הורהו האחר של ילדו הקטין לחטוף אותו, צריך לשים לב למועד פקיעת דרכונו של הקטין. זאת ביתר שאת כאשר לקטין מספר אזרחויות. לכל קונסוליה אופן התנהלות שונה ביחס להנפקת/חידוש/הארכת דרכונים ועל ההורה המודאג לבדוק הבדלי מדיניות אלה. צעד זהירות נוסף, בו יכול לנקוט הורה מודאג הוא לדאוג כי יימצא ברשותו העתק צילומי של העמוד הרלוונטי בדרכונו של הקטין או של העמוד הרלוונטי בדרכונו של ההורה האחר בו שמו של הילד מופיע או לציין לעצמו את מספרי הדרכונים הנ"ל.

מומלץ כי יהיו בידי הורה בכל עת תצלומים עדכניים של ילדיו יחד עם פרטים מזהים כגון גובה וסימנים מיוחדים, לשימוש במקרה של אירוע חטיפה בו תיאורים חיצוניים, מעין אלו, הינם חיוניים ביותר.

עליך להגיש בקשה ליישוב סכסוך לבית המשפט למשפחה, ואם הליך הגישור ביניכם, ביחידת הסיוע שליד בית המשפט ייכשל, ולא תגיעו להסכמה, יהיה עליך להגיש תביעה למשמורת ולמתן היתר להגירת הבת אליך לאוסטרליה. בדרך כלל, במקרה מעין זה, בית המשפט ימנה מומחה (פסיכולוג קליני) אשר יבחן את העניין. לאור גילה של הילדה (15), גם תישמע עמדתה האישית ותיבדק עצמאות רצונה, בענין ההגירה, ותינתנה המלצות, בחוות דעת שתוגש לבית המשפט. להמלצות המומחה יש משקל נכבד, בהכרעת בית המשפט, אך בית המשפט רשאי לסטות מהן.

עלייך להגיש בקשה לבית משפט למשפחה, ולבקש להתמנות כאפוטרופוס בלעדי של הקטין, לאור הסתלקות אביו מן הארץ, וניתוק הקשר מצידו. בד בבד, את יכולה לבקש מבית המשפט שיינתן צו לבית החולים, לבצע את הניתוח על בסיס ההסכמה שלך בלבד, בנסיבות העניין.

בחוק הישראלי "זכויות משמורת" מוענקות באופן אוטומטי לשני ההורים, להם יש "אפוטרופסות הורית" על ילדיהם על פי חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות (1962). בישראל, להורים (בין אם הם נשואים או לא) ישנן זכויות הוריות שוות, ולכן לשניהם "זכויות משמורת" כלפי ילדיהם. זוהי תמונת המצב מבחינת החוק בישראל.

בניגוד למצב הקיים במספר מדינות אחרות, על פי החוק בישראל האם אינה רשאית להעביר ילד מישראל למדינה אחרת ללא הסכמתו של האב (ללא התחשבות בעובדה האם הם נשואים/ידועים בציבור/גרושים וכו'). כמו כן, אין זה משנה אם קיימות לעניין זה החלטות בית משפט בנושא משמורת ו/או זכויות ביקור.

ייתכן שתוכלי לעזוב את המדינה עם תינוקך, אולם החזקת הדרכונים בידך אינה מעניקה לך את הסמכות לצאת את ישראל ללא הסכמת בעלך. הוא יוכל לנקוט נגדך, אם תבחרי להישאר בקנדה, בהליכים עפ"י אמנת האג להחזרת תינוקך לישראל.