אפוטרופסות

עקרונית, על ההחלטה ביחס למקום מגוריו של קטין להיות משותפת לשני הוריו, מפני שלהורים של קטין ישנה אחריות משותפת ושווה עפ"י הדין הישראלי להחליט על מקום מושבו של קטין. אם אין הסכמה בעניין זה בין ההורים, הרי שעל ההורה המעוניין במעבר הקטין לחו"ל להגיש תביעה לבית משפט בבקשה להתיר לו להגר לחו"ל עם הקטין. יודגש כי, צעד משפטי זה יינקט כאשר ההורה המעוניין במעבר לחו"ל הינו ההורה המשמורן של הקטין. ברם, אם ההורה המעוניין איננו ההורה המשמורן הרי שיהיה עליו קודם להגיש תביעה לביהמ"ש למשמורת הקטין ורק לאחר שיזכה במשמורת יוכל להגיש תביעת הגירה.

עליך להגיש תביעה לקיום הסדרי ראייה בישראל ובחו"ל בבימ"ש למשפחה בישראל. אשתך לשעבר תידרש להגיש כתב הגנה. כמו כן באפשרותך לבקש מביהמ"ש להסמיך פקיד סעד לערוך תסקיר ולהגיש המלצות בעניין. ככלל, ביהמ"ש מכיר בחשיבות ובזכות של ילד לקיים קשר משמעותי עם הוריו, ועשוי בשלב ראשון למצוא לנכון ולהבהיר זאת לאשתך לשעבר המפגינה יחס עוין לכיבוד זכויות ילדכם, כבר במהלך קדם המשפט.

בוודאי! עפ"י החוק הישראלי הנך עדיין האפוטרופוס הטבעי של ילדיך, יחד עם אמם, למרות הגירושין, ולמרות שלה הוענקה המשמורת, אמנת האג תחול כאן. במידה וקיימת הפרה של הסדר ראייה מפאת חטיפה, הרי שאמנת האג יעילה ביותר בהבטחת החזרתם של הילדים לישראל.

כן! בימ"ש בישראל מוסמך לנקוט בפעולת ענישה נגד הורה שסירב לשתף פעולה להנפקת דרכון ישראלי עבור ילדו הקטין ללא הצדקה ולהטיל עליו לשאת בהוצאות המשפט.

במקרה זה תוכלי לפנות לבימ"ש בבקשה להורות למשרד הפנים להנפיק דרכון עבור בנך. ההליך יינקט נגד בעלך לשעבר ונגד משרד הפנים. אם לאחר שמיעת עמדתם של הצדדים, ישתכנע בימ"ש כי אין הצדקה להגבלת חופש תנועתו של בנך, הוא יוכל להורות למשרד הפנים להנפיק דרכון לקטין למרות  התנגדותו של אביו לכך.

כן! אתה יכול להגיש תביעה להחזרת הילדים שלכם לארה"ב, עפ"י אמנת האג, הואיל וכאבא שלהם, יש לך זכויות הוריות, ומשמורת משפטית (בהבדל ממשמורת פיזית), ביחס לילדים, הן עפ"י הדין האמריקאי, והן עפ"י הדין הישראלי.

עפ"י החוק האמריקאי, יש לאב אחריות הורית משותפת או משמורת משפטית, יחד עם האם, כאשר עפ"י חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, תשכ"ב-1962, האחריות ההורית קרוייה אפוטרופסות טבעית.

בתי המשפט בישראל מכירים בכך שהקשר בין סבים לנכדים הינו חיוני וכי ניתוקו של הקשר עלול לפגוע בטובת הילד, ואף לגרום לו נזק נפשי והתפתחותי. על פי המצב החקיקתי כיום, לסבים יש זכות לתבוע זכויות קשר עם נכדיהם. יחד עם זאת, ביהמ"ש מייחס משקל רב לאוטונומיה של ההורים ויבדוק כל מקרה לגופו. לרוב מה שיכריע הינה השאלה האם הקשר/חידוש הקשר עם הסבים משרת את טובת הנכד הקטין, שהינו עקרון על, ביחס להכרעות בעניין קטינים.

לרוב התשובה תהיה תלוייה בתסקיר/חוות דעת שתוגש לבימ"ש ע"י אנשי המקצוע (עו"ס, פסיכולוג וכיוב'), ובהתרשמות שלהם מן הקשר בין הסבים לילדים  ומן הסכסוך המשפחתי. בתיק שהתנהל בבימ"ש לעניני משפחה בחיפה ב-2017 בין אם לבין סבים, דיווחו רשויות הרווחה על מחלוקת קשה והמליצו כי הילדים ייפגשו את הסבים במסגרת מפוקחת, במרכז קשר למשך שלושה חודשים.

עקרונית כן. אין ספק כי הורים, שהינם האפוטרופוסים הטבעיים של ילדיהם, זכאים לקבל החלטות בקשר לילדים, לרבות ביחס לקשרים שלהם עם אחרים. במקרים בהם קיימת מחלוקת בין הורים וסבים, לעיתים ייטב אם הילדים לא ייקלעו למריבה ביניהם, ויימנע מהם "קונפליקט נאמנויות".

אתה רשאי להגיש לבית המשפט למשפחה, בקשה דחופה ואף לצרף אליה את הוריך, כמבקשים (יחד אתך) בבקשה לאשר את הנסיעה של הבת הקטינה שלך לארה"ב, לארה"ב, לביקור לפרק זמן קצוב, למטרת ביקור משפחתי, ולבקש כי הילדה תישמע ע"י עו"ס ביחידת הסיוע הסמוכה לבית המשפט. הואיל ומדובר בילדה בגיל העשרה, לפיכך, לדעתה יינתן משקל רב, אם יימצא כי היא בוגרת מספיק,  כדי לבטא עמדה עצמאית וברורה. עפ"י האמנה בדבר זכויות הילד, לבת שלך יש זכות לשמור על קשר משמעותי עם בני משפחה מורחבת (הסבים). אם ביהמ"ש יתרשם כי הנסיעה עולה בקנה אחד עם הרצון של בתך המתבגרת, ומגשים את טובתה, יש לך סיכוייים טובים להצליח למרות ההתנגדות של גרושתך, בנסיבות העניין.