ירושה וצוואות

לא! חוק הירושה (1965) קובע באופן חד משמעי, כי הוראת צוואה המגבילה או שוללת את הזכות למזונות – בטלה.

כן! הוראת צוואה המעניקה זכות שימוש בנכס מסויים לתושב חוץ, אינה בלתי חוקית, הואיל והזוכה בנכס יכול להפוך לתושב ישראל או למכור את הנכס לתושב ישראל, ולקבל תמורה כספית נאותה, בעדו.

כן! אין כל מניעה שזוכה על פי צוואה הכוללת הוראות בלתי חוקיות, ימתין לעיתוי המתאים, ויבקש את קיום הצוואה, לאחר שהמחוקק תיקן את החוק, כך שהפעולות הבלתי חוקיות הפכו ללגיטימיות.

כן! צוואה שהוראותיה היו בלתי מוסריות בזמן כתיבתן, תקויים במידה ולאחר מכן, בעת קיום הצוואה הפכו הוראות הצוואה למוסריות בעיני הציבור.

לא! נוסח לא שגרתי או לא רגיל או לא שכיח של הוראות הצוואה, אינו מהווה, כשלעצמו, נימוק אשר בגינו יש לפסול צוואה.

לא! העדר סבירות או חוסר היגיון בצוואה, אינו מהווה מניע לפסילת הוראות הצוואה על הסף.

לא! על פי חוק הירושה (1965) חלוקה המבטאת אפליה לרעה או אי צדק אינה מהווה סיבה לביטול צוואה.

כן! ניתן לבצע צוואה, אשר בה הזוכה על פי הצוואה נפטר, משום שחלקו בצוואה עובר ליורשיו, ואין מדובר בהוראה שאינה ניתנת לביצוע.

כאשר מצווה ציווה למוסד צדקה, אולם בעת קיום הצוואה, המוסד אינו קיים עוד, ניתן להעביר את נכסיו למוסד בעל מטרות דומות, לאלו שהתכוון המצווה בצוואתו.

הוראה בצוואה אשר מעניקה זכויות לרוצחו של המצווה, אשר התאבד לאחר מכן, בטלה בשל היותה בלתי מוסרית, למרות שהרוצח עדיין לא הורשע, משום ששלח יד בנפשו.